במהלך השנים 2014-2013 גבה המוקד להגנת הפרט כמאה תצהירים מעצורים, תושבי השטחים הכבושים, שנחקרו באגף הנחקרים בכלא שקמה באשקלון בתקופה שמאוגוסט 2013 עד מאי 2014. מהעדויות עולה, כי העצורים במתקן מוחזקים בתאים מזוהמים, ללא אור שמש או אוורור סביר, בדרך כלל אינם מורשים להתקלח ואינם מקבלים בגדים להחלפה, והמזון המסופק להם דל ואיכותו ירודה ביותר. כתוצאה מכך, עצורים רבים סבלו מבעיות עור, כאבי ראש וירידה חדה במשקל. עוד מלמדות העדויות על תחושת הייאוש, ואף אובדנות, שחשו חלק מהעצורים כתוצאה מן השהות הממושכת בתאי הצינוק הזעירים בהם הוחזקו במהלך חקירתם על-ידי חוקרי שב"כ – תאים שכונו בפיהם "קבר".
על רקע זה,
פנה המוקד ביום 15.9.2014 אל מפקד בית הסוהר שקמה, דרש שהלה יפעל במהירות לתיקון הליקויים שנחשפו וכן ידאג בהקדם לשיפוצו של המתקן. ואולם, חרף פניות חוזרות ונשנות של המוקד בנוגע לתנאי הכליאה המחפירים, לא התקבלה כל תגובה ממִנהלת הכלא במשך חודשים ארוכים.
בהיעדר מענה,
עתר המוקד ביום 21.9.2015 לבג"ץ, להורות לשב"ס לשפר את תנאי הכליאה של העצורים באגף החקירות ולהעביר את המוחזקים בו למתקן כליאה חלופי ראוי, עד אשר יתוקנו הליקויים. בעתירה, הדגיש המוקד את עיקרון היסוד, המקובל במשפט הישראלי והבינלאומי כאחד, לפיו זכויות האדם של העצור שמורות לו גם בעת מעצרו; לפי גישה זו, "בהיכנסו אל הכלא מקפח אדם את חירותו אך אינו מקפח את כבודו". בנוסף, ב
אמנת ג'נבה הרביעית, המעגנת את זכויותיהם של עצורים, נקבע כי מקום המעצר צריך לאפשר תנאים בסיסיים לשמירה על כבודם ובריאותם של העצורים. אולם, כפי שהוכיח המוקד, תנאי הכליאה באגף נחקרי השב"כ בכלא שקמה לא עומדים אף בסטנדרט הנדרש בדין הישראלי, שהוא נמוך מהרף הבינלאומי הדרוש כדי להימנע מענישה אכזרית ובלתי אנושית.
יצוין, כי
עתירה דומה שהגיש המוקד ב-2011, הביאה לשיפוצו של מתקן חקירות אחר של השב"כ, אשר מצוי בפתח תקווה. השיפור המשמעותי שחל בתנאים במתקן זה מלמד כי תיקון הליקויים הוא בגדר האפשר.
