العربية
EN
العربية
EN
במהלך המחצית השנייה של שנות התשעים התברר לרבים מתושבי ירושלים המזרחית, אשר פנו למשרד הפנים בבקשות שונות, כי מעמד הקבע נשלל מהם והם אינם תושבים עוד. מדיניות שלילת התושבות, שזכתה לכינוי הטרנספר השקט, הופעלה נגד כל מי שמשרד הפנים קבע כי העתיק את מרכז חייו אל מחוץ לישראל, גם אם התגורר בירושלים ביום בו נשלל מעמדו. הגדה המערבית ורצועת עזה נחשבו לצורך העניין כ"חוץ לארץ". הידיעה על "פקיעת" התושבות לא נמסרה בדרך כלל לאותם אנשים והתבררה רק בדיעבד. נגד מדיניות זו הגיש המוקד עתירה לבג"ץ, בשנת 1998, בשמם של תושבי ירושלים המזרחית שתושבותם נשללה. במסגרת תגובה לעתירה, נתן שר הפנים דאז, מר נתן שרנסקי, תצהיר לבג"ץ, שתיקן במעט את העוול שנגרם לאותם תושבים שנפגעו ממדיניות הטרנספר השקט. בהתאם לתצהיר, מי מאותם תושבים שתושבותו נשללה, יוכל לרכוש מחדש את מעמדו, אם עמד בתנאים מסוימים. בנוסף, התחייב משרד הפנים שלא לשלול את מעמדם של מי ששומרים על זיקה נאותה לירושלים. על אף זאת, מדיניות שלילת התושבות לא עברה מן העולם. כפי שיפורט להלן, היא אף החריפה, במיוחד בשנת 2006.
ביוני 2008 הגיש המוקד עתירה לפי חוק חופש המידע, לקבל נתונים בדבר היקף שלילת המעמד מתושבי קבע בירושלים המזרחית בשנים 2007-2005. העתירה הוגשה לאחר שמשרד הפנים התעלם מבקשת המוקד לקבל מידע זה, בקשה שהוגשה עוד בפברואר אותה שנה. המוקד ביקש לקבל מידע, בין השאר, לגבי מספרם של תושבי ירושלים מהם נשללה התושבות במהלך שנים אלה; הסיבות לשלילת התושבות; מאין קיבל משרד הפנים מידע לגבי התאזרחותו של אדם במדינה זרה (נציין, כי קבלת אזרחות של מדינה זרה היא אחד התנאים שבהתקיימם מפקיע משרד הפנים את מעמדם של תושבי הקבע); והאם משרד הפנים מודיע למי ש"פקעה" תושבותו ומזמין אותו לערער על ההחלטה.
בעקבות הגשת העתירה, ניאות משרד הפנים לענות על חלק מן השאלות שהציג המוקד. התברר כי מדיניות שלילת התושבות התרחבה מאוד במהלך שנת 2006 – במהלך 2005 נשללה תושבותם של 220 ירושלמים; במהלך 2006 נשלל מעמדם של 1,360 תושבי קבע בירושלים המזרחית; ובשנת 2007 נשלל מעמדם של 289 תושבים*. היקף התופעה של שלילת התושבות בשנת 2006 הינו חסר תקדים. לשם השוואה, בשנת 1997, השנה הקשה ביותר של מדיניות "הטרנספר השקט", נשלל מעמדם של 1,067 תושבים "בלבד".
משרד הפנים הסביר כי את המידע אודות קבלת מעמד קבע או אזרחות במדינה זרה הוא מקבל מנציגויות ישראל בחו"ל, כאשר הנציגות פונה למשרד הפנים בבקשה למידע אודות אותו תושב. כמו כן מסר משרד הפנים נתונים לגבי מי שקיבל מעמד בחו"ל או בשטחים, וכתוצאה מכך נשלל מעמדו בישראל – "מתוך 220 פקיעות [מקרים של שלילת תושבות] שעודכנו בשנת 2005 לתושבי מזרח ירושלים, 169 פקיעות עודכנו לתושבים ששהו בחו"ל [...] 20 פקיעות נעשו בשל הגירה לאזור"; "מתוך 1,360 פקיעות שעודכנו בשנת 2006 לתושבי מזרח ירושלים, 1,081 פקיעות עודכנו לתושבים ששהו בחו"ל [...] 49 פקיעות נעשו בשל הגירה לאזור"; "מתוך 289 פקיעות שעודכנו בשנת 2007 לתושבי מזרח ירושלים, 217 פקיעות עודכנו לתושבים ששהו בחו"ל [...] 40 פקיעות נעשו בשל הגירה לאזור."
העתירה על פי חוק חופש המידע עודה תלויה ועומדת.
בשנה האחרונה הגיש המוקד חמש עתירות לבית המשפט לעניינים מינהליים נגד החלטות משרד הפנים לשלול את מעמד הקבע של תושבי ירושלים המזרחית, וכן ביקש להצטרף להליך שמתנהל בביהמ"ש העליון בנושא. המוקד טוען כי יש לשוב ולבחון מחדש את המדיניות בנושא שלילת התושבות על רקע מכלול הנורמות החלות על ירושלים המזרחית - הן במישור הדין הישראלי והן במישור הדין הבינלאומי. המוקד טוען, בין השאר, כי באשר למבחנים שקובע החוק בעניין פקיעת התושבות, יש להבחין בין מהגרים, שנכנסו לישראל מרצונם ורכשו בה רישיונות לישיבת קבע על פי בקשתם, לבין מי שרכשו רישיונות לישיבת קבע מכוח סיפוח מקום מגוריהם לישראל בעקבות כיבוש צבאי. המוקד טוען עוד, כי מעמדם של תושבי ירושלים המזרחית הוא מעמד מיוחד, הכולל מעצם טבעו תנאי, לפיו רישיונות הישיבה אינם פוקעים. עד כה הוחזר מעמד התושבות בשלושה מן המקרים, מבלי שביהמ"ש יידרש לסוגיה. העתירה החמישית בעינה עומדת.
* בפנייתו של משרד הפנים למוקד ביום 13.4.2010 נמסר כי חלה טעות בנתונים שהועברו אליו בשנת 2007. לפי המידע המתוקן, למעשה הוצאו 229 הודעות פקיעה בשנת 2007 בהתאם לחלוקה הבאה: 123 פקיעות בשל רכישת אזרחות זרה; 40 פקיעות בשל רכישת מעמד קבע בחו"ל; 55 פקיעות בשל שהיה בחו"ל לתקופה העולה על 7 שנים; 11 פקיעות בשל רכישת אזרחות זרה ושהיה בחו"ל לתקופה העולה על 7 שנים.לצפייה בתשובת משרד הפנים לבקשה למידע, מיום 19.2.2009
