המוקד להגנת הפרט - בג"ץ דחה את עתירת המוקד להגנת הפרט נגד החלטת הצבא לאטום את בית משפחתו של מבצע הפיגוע בישיבת "מרכז הרב" במרץ 2008: למרות מסקנות ועדת שני, להפסיק את השימוש בהריסת בתים לצורך הרתעתי, לא ראה ביהמ"ש לנכון להתערב בהחלטה לאטום את הבית
חזרה לעמוד הקודם
13.01.2009

בג"ץ דחה את עתירת המוקד להגנת הפרט נגד החלטת הצבא לאטום את בית משפחתו של מבצע הפיגוע בישיבת "מרכז הרב" במרץ 2008: למרות מסקנות ועדת שני, להפסיק את השימוש בהריסת בתים לצורך הרתעתי, לא ראה ביהמ"ש לנכון להתערב בהחלטה לאטום את הבית

ביום 6.8.2008 הודיע אלוף פיקוד העורף, כי בכוונתו להרוס את קומות הביניים בבניין בן ארבע הקומות, בו מתגוררת משפחתו של מבצע הפיגוע בישיבת "מרכז הרב", בחודש מרץ 2008. המוקד להגנת הפרט הגיש השגה על החלטת הצבא להרוס את הבית וטען, בין השאר, כי ועדה צבאית שהוקמה ב-2004 (ועדת שני), כדי לבחון את השימוש בתקנה 119 לתקנות ההגנה (שעת חירום), הגיעה למסקנה כי הריסת בתים אינה מרתיעה, אלא רק מגבירה את החיכוך והשנאה.

ביום 6.11.2008 עתר המוקד נגד ההחלטה לאטום את בית המשפחה. בין השאר, טענו העותרים, כי אין מקום לשנות את המדיניות בה נוקטת ישראל, שהפסיקה את השימוש בהריסת בתים. מדיניות זו התקבלה במסגרת בג"ץ 7733/04 נאסר ואח' נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, ובהמשך נתמכה במסקנות ועדת שני. כמו כן הוסיף המוקד כי תקנה 119 שייכת לעידן אחר, אינה מתאימה לרוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ואינה עומדת בפיסקת ההגבלה של הזכויות לפי חוק זה.  

כאן המקום לציין כי מעיקרי דוח ועדת שני עולה כי, תפקיד הוועדה היה לערוך חשיבה מחודשת על הריסת בתים כ"כלי ללחימה בטרור", בעידן בו המשפט הבינלאומי מקבל משנה תוקף ויש חשיבות רבה למעמד ישראל בקרב הקהילה הבינלאומית. בין השאר דנה הוועדה בהשלכות של הריסת הבתים על דימוי הצבא. לאחר בחינת מכלול השיקולים, המליצה הוועדה להפסיק את השימוש בהריסת בתים לצורך הרתעתי וציינה, כי פעולות הריסת בתים אינן עומדות במבחן הלגיטימיות. וכמאמר הדוח: "צה"ל [...] איננו יכול להלך על סף החוקיות ועל אחת כמה וכמה על סף הלגיטימיות ! ! !" [כך במקור].

בפסק דינו קובע בג"ץ, כי החזרה של הצבא ממסקנות ועדת שני, בהחלטה לאטום את הבית, אינה מצדיקה את התערבות בית המשפט בשיקול הדעת של המפקד הצבאי. ביהמ"ש קובע כי ההחלטה לאטום את הבית צריכה שתהיה לתכלית ראויה, מידתית ותוך פגיעה מינימאלית בזכויות האדם. באותה נשימה פוסק ביהמ"ש, כי השימוש המחודש בתקנה 119 לתקנות ההגנה (שעת חירום), הינו מוצדק, לאור מעורבות תושבי ירושלים המזרחית בפיגועים האחרונים. כמו כן מדגיש השופט רובינשטיין כי בהחלטה לאטום את הבית, אין מדובר בפעולת נקם, פעולה האסורה במדינה מתוקנת כישראל, אלא בפעולה הרתעתית, שגם אם תועלתה אינה ברורה לחלוטין, אינה מצדיקה את התערבות ביהמ"ש בשיקול דעתו  של המפקד הצבאי.

בקשה שהגיש המוקד לדיון נוסף בעתירה, נדחתה אף היא ביום 6.1.2009 על ידי ביהמ"ש.

לצפייה בדחיית הבקשה לדיון נוסף מיום 6.1.2009

לצפייה בפסק הדין מיום 5.1.2009

לצפייה בעתירה מיום 6.11.2008

לצפייה בהשגה על ההחלטה להרוס את הבית מיום 13.8.2008

לצפייה בהחלטה להרוס את הבית מיום 6.8.2008

נושאים קשורים