שפוט ביטחוני
עצור ביטחוני
עצור מינהלי
סה"כ
2.10.2008

ביום 5.10.2008 ידון בג"ץ בסדרת עתירות המוקד להגנת הפרט כנגד מדיניות הצבא, המונעת מפלסטינים תושבי השטחים לקיים חיי משפחה ולחיות עם בני זוגם וילדיהם בשטחים: המוקד טוען כי סירוב הצבא לטפל בבקשות לאיחוד משפחות פוגע בזכותם של תושבי השטחים לחיי משפחה ומציב את האוכלוסייה הפלסטינית כבת ערובה לצורך מהלכים מדיניים של ישראל. המוקד דורש מישראל לחזור ולטפל בבקשות מסוג זה ולהכיר בקשר הזוגיות כשלעצמו כקריטריון לאישור בקשות לאיחוד משפחות

למעלה מ-7 שנים חוסמת ישראל את האפשרות של משפחות - בהן אחד מבני הזוג הוא תושב הרשות הפלסטינית והאחר נתין זר - לקיים חיי משפחה כחוק בשטחים.  הליך איחוד המשפחות עבר תמורות רבות מאז שנת 1967: שינוי קריטריונים, הערמת קשיים פרוצדוראליים ע"י הצבא, חוסר עקביות בטיפול בבקשות, אי-מענה ושינוי תדיר של הנהלים. עם פרוץ האינתיפאדה השנייה, בסוף חודש ספטמבר 2000, הקפיאה ישראל כליל את הטיפול ברישיונות ביקור ובבקשות לאיחוד משפחות. ישראל סירבה לקבל בקשות חדשות, הבקשות שכבר היו בידי הצבא לא נדונו, ואף נמנע מימושן של בקשות שכבר אושרו. המפקד הצבאי סירב לקבל בקשות מהרשות הפלסטינית וסירב לפתוח ערוץ ישיר (העוקף את הרשות הפלסטינית) לקבלת בקשות מהתושבים. המצב החריף עוד יותר בשנת 2006, לאחר הבחירות לרשות הפלסטינית ועליית תנועת החמאס לשלטון, אז הודיעה ישראל על ניתוק מלא של כל הקשרים עם הרשות, לרבות התקשרויות הנוגעות לעניין מרשם האוכלוסין.

גם כיום, לבד ממקרים חריגים ובד"כ בעקבות עתירות לבג"ץ, מסרב הצבא לקבל לידיו בקשות לאיחוד משפחות. להנמקת הסירוב מפנה הצבא אצבע מאשימה כלפי הרשות הפלסטינית, אולם אין זו אלא האשמת שווא – הצבא הוא המסנן את הבקשות המגיעות לידיו, והוא הקובע אילו בקשות רשאים גורמי הרשות להעביר אליו ואילו בקשות כלל לא יונחו בפניו. במהלך 2007 הגיש המוקד סידרת עתירות, שעניינן ביטול המדיניות בה נוקטת ישראל בשנים האחרונות - הקפאת הטיפול באיחוד המשפחות בשטחים. לעתירות הצטרפו שמונה ארגוני זכויות אדם נוספים.

המוקד טוען כי סירוב הצבא לדון בבקשות פוגע בזכותם החוקתית של התושבים הפלסטינים בשטחים לחיי משפחה. זכות זו הוכרה כזכות יסוד על ידי שמונה מתוך אחד עשר שופטי ההרכב שישבו בבג"ץ עדאלה, שתקף את הוראת החוק האוסרת על איחוד משפחות בתחומי ישראל. בפסק הדין נקבעה הלכה, כי לאדם עומדת הזכות לחיי משפחה, ובמקרה של זוגיות עם בן-זוג זר, להקים את התא המשפחתי במדינת הנתינות. עוד נקבע, כי פגיעה בזכויות באופן גורף ושלא על בסיס בדיקה פרטנית של כל מקרה, חשודה לכאורה בחוסר מידתיות. בעניין עדאלה אמנם החליטו מרבית שופטי ההרכב לדחות את העתירות, לאור הנימוקים הביטחוניים אותם העלתה המדינה. אולם בענייננו, לא נטענות טענות ביטחוניות כלל: האנשים שישראל מסרבת לאפשר להם חיים משותפים עם בני זוגם בשטחים הם אנשים שהיו עשויים לקבל אזרחות בישראל (גם תחת ההוראות המגבילות הקיימות), אם בני-זוגם היו אזרחי המדינה ולא תושבי השטחים.

עוד טוען המוקד, כי המדינה מסתמכת בתגובתה על פסקי דין ישנים, שבהם נפסקו הלכות בטרם הוכרה הזכות לחיי משפחה כזכות יסוד חוקתית הקשורה לכבוד האדם. המוקד מציין כי מדיניות הצבא מוּנעת משיקולים דמוגרפיים-גזעניים ומשיקולים זרים. מדיניות ששמה את האוכלוסייה האזרחית כבת ערובה לצורך מהלכים מדיניים היא פסולה. כרשות מינהלית בשטחים, וכמי שנושא באחריות לחיים התקינים בהם, המשיב אינו רשאי למשוך את ידיו מטיפול בעניינן של משפחות מפוצלות-מעמד, ועליו לדאוג להסדרת מעמדן ברוח זכותן לחיי משפחה.


לצפייה באחת העתירות מיום 11.4.07


לצפייה בדו"ח המוקד ובצלם משפחות בהקפאה


לצפייה בהחלטת ביהמ"ש על צירוף הארגונים הנוספים כעותרים מיום 6.8.07


לצפייה בתגובת המשיבים מיום 18.9.07


לצפייה בתגובת המוקד לתגובת המשיבים מיום 20.9.07


לצפייה בהודעה משלימה מטעם המשיבים מיום 29.1.2008


לצפייה בתגובת המוקד להודעת המשיבים מיום 3.3.2008

mail@hamoked.org.il (02) 627 1698 (02) 627 6317

red-id | רד אינטראקטיב