חברות וחברים יקרים,

המציל נפש אחת – כאילו הציל עולם ומלואו. זהו עיקרון יסוד במסורת היהודית ובאיסלאם, והוא מצוי גם בלב התפיסה הדוגלת בזכויות אדם. על רקע ההרג, ההרס וההרעבה ההמוניים ברצועת עזה, והאלימות הגואה בגדה המערבית, בחרתי לשתף אתכם הפעם בשני סיפורים "קטנים" לכאורה מעבודת המוקד להגנת הפרט. כמובן, עבור האנשים עצמם, אין שום דבר קטן בקבלת טיפול רפואי דחוף או באפשרות לחיות לצד ילדיך מבלי שחרב גירוש תרחף מעל ראשך.

סיפורו של מחמוד: חולה סרטן התקוע במחסום

מחמוד, בן 16, חולה בסרטן עצמות שהתפשט לריאותיו. הוא מקבל כימותרפיה מדי שבוע בירושלים המערבית ונדרש למעקב רפואי שוטף ותכוף. לפי רופאיו, כל הידרדרות במצבו מחייבת הגעה מיידית לבית החולים, שכן, בשל התרופות מדכאות מערכת החיסון שהוא מקבל, גם חום קל עלול לסכן את חייו.

אבל מחמוד מתגורר בכפר עקב, אחת השכונות בירושלים שנותקו משאר העיר בשל תוואי חומת ההפרדה. המעבר במחסום קלנדיה בדרך לבית החולים עלול לארוך שעות, ולעיתים המחסום נסגר ללא התרעה מוקדמת. בתחילת הקיץ, סבל מחמוד מתופעות לוואי של הכימותרפיה. רופאיו החליטו לאשפז אותו אך ורק בשל הקושי והסיכון שבמסע הארוך שהוא נאלץ לעבור מביתו לבית החולים.

בפועל, קיים מחסום שיכול לאפשר לו הגעה מהירה, אך הצבא מונע ממנו ומחולים נוספים את השימוש בו. השבוע הגישו המוקד להגנת הפרט והאגודה לזכויות האזרח עתירה דחופה בדרישה להתיר למחמוד ולחולים נוספים מכפר עקב לעבור דרך מחסום זה כדי שיוכלו לקבל ללא עיכוב טיפול רפואי דחוף ומציל חיים בבתי החולים בירושלים.

קראו עוד על המקרה באתר שלנו
 

סיפורה של גברת א’: שש שנות מאבק כדי לחיות בבטחה לצד הילדים

גברת א’ היא תושבת הגדה המערבית שנישאה לתושב ירושלים בשנת 2001. מאז היא חיה בירושלים ומגדלת בה את שני ילדיה. אך במשך למעלה משני עשורים, היא הוגדרה כ"שוהה בלתי חוקית" בביתה שלה. בעלה, שהתמכר לסמים והתעלל בה, מעולם לא דאג להסדרת מעמדה בעיר. הוא נפטר בשנת 2019, ומאז חיה המשפחה בעוני ובפחד מתמיד מכך שהאם תגורש חזרה לגדה.

במשך שש שנים ארוכות, ניהל המוקד להגנת הפרט מאבק משפטי כדי שמשרד הפנים ינפיק לה היתר לשהות בביתה עם ילדיה. בחודש אפריל האחרון, לאחר ארבע עתירות וערעורים להסדרת מעמדה בישראל מטעמים הומניטריים, קיבל בית המשפט העליון את עמדת המוקד. בית המשפט קבע פה אחד כי בשל היותה נפגעת אלימות במשפחה ואם לילדים שהם תושבי קבע בישראל, יש להעניק לה היתר שהייה בירושלים.

גברת א' מתגוררת כיום בירושלים עם ילדיה – ללא החשש המתמיד שתופרד מביתה וממשפחתה.

קראו עוד על הסיפור
 

דווקא בתקופה קשה כל כך, אנחנו מוקירים את ההצלחות הקטנות.

כמובן שאיננו יכולים להתעלם מהאסון ההומניטרי המתמשך ברצועת עזה. עתירתנו המשותפת בדרישה לאספקה שוטפת ונרחבת של סיוע הומניטרי עודה תלויה ועומדת. בשבוע שעבר פנינו לצבא, יחד עם ארגונים שותפים, בדרישה להתיר הכנסת אוהלים לצפון רצועת עזה, ופרסמנו גילוי דעת על הפגיעה של ממשלת ישראל בפעילות הארגונים ההומניטריים בעזה. אנו קוראים לבנות הברית של ישראל להפעיל לחץ אפקטיבי על הממשלה לעמוד בחובותיה בהתאם למשפט ההומניטרי הבינלאומי.
 

בברכה,

ג'סיקה מונטל
מנכ"לית המוקד להגנת הפרט