ביום 10.5.2023 עתר המוקד להגנת הפרט, באמצעות עורך הדין יותם בן הלל, לבג"ץ בשמן של משפחות פלסטיניות מן הגדה המערבית אשר בהן אחד מבני הזוג הוא בעל אזרחות זרה, בדרישה לתיקון או להתקנתו מחדש של "נוהל כניסה ושהייה של זרים לאזור יהודה ושומרון". נוהל זה אמור היה אך ורק להסדיר את הליך כניסתם לגדה המערבית של אזרחי מדינות המקיימות יחסים דיפלומטיים עם ישראל, וכן את שהייתם בגדה ואת הסדרת מעמד הקבע שלהם שם. תחת זאת, נטען בעתירה, הנוהל שנכנס לתוקפו ביום 20.10.2022 מעגן את מדיניותה הבלתי חוקית ורבת השנים של ישראל למנוע איחוד משפחות בשטחים הכבושים, תוך הותרתם של בני הזוג הזרים תלויים בין שמים לארץ ובלא כל אפשרות להסדיר את מעמדם, ואף פוגע קשות בעבודה הסדירה של מוסדות אקדמיים בגדה המערבית ובכלכלה הפלסטינית. בעתירה הובהר כי על פי המשפט הבינלאומי, ישראל אינה רשאית לשקול שיקולים בכל הנוגע לשטח הכבוש ותושביו, לרבות בענייני הגירה, שאינם שיקולים לטובת האוכלוסייה המקומית או שיקולי ביטחון.
בתגובתה המקדמית לעתירה מיום 23.6.2024, טענה המדינה כי העתירה הינה כוללנית ומרובת עותרים וכן נעדרת תשתית עובדתית קונקרטית "ועל כן דינה להידחות על הסף או לחלופין למחיקה תוך שמירת האפשרות להגיש עתירות קונקרטיות בכל אחד מהמקרים". כמו כן הודיעה המדינה כי הנוהל יפעל לתקופת ניסיון של כשנתיים עד ליום 20.10.2024, ולאחר מכן תתקבל החלטה על המשך תחולתו. ביום 31.10.2024 הודיעה המדינה כי הנוהל יוותר על כנו ללא שינוי, גם לאחר שתמה תקופת הניסיון.
לפיכך, בתגובתם מיום 24.12.2024 דרשו העותרים כי בית המשפט יקבע את העתירה לדיון בהקדם והדגישו כי הנושא הובא לפתחו של בית המשפט פעם אחר פעם מזה כעשור, וכי הגיעה העת להכריע בעניין, שכן "סבבי ההשגות והתיקונים וההשגות על התיקונים הגיעו לידי מיצוי".
הדיון נערך לבסוף ביום 30.9.2025 – למעלה משנתיים תמימות לאחר הגשת העתירה – ועסק אך ורק בסוגיות הסף שהעלתה המדינה יותר משנה קודם לכן. בעקבות הדיון, המליץ בית המשפט לעותרים למחוק את העתירה, תוך שמירת טענות הצדדים, וכך היה. בפסק דינו הקצר מיום 30.9.2025, ציין בית המשפט כי המדינה הצהירה כי היא מקיימת עבודת מטה לשינוי הנוהל שצפויה להסתיים עד לסוף שנת 2025, וכי "העותרים רשאים, כפי רצונם, להעביר לעיון המשיבים קשיים ובעיות בנוהל, לפי ראות עיניהם".