איחוד משפחות בשטחים

לתקציר - מאגר סביר

בג"צ 137/86
(בשג"צ 198/87)

1. וליד חמתו דיב אלג'רה
2. סמיה ג'בר מוסטפא אלג'רה

נגד

ראש המנהל האזרח בחבל עזה

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

[30.7.87, 10.6.87]



הנשיא מ' שמגר
השופט מ' בייסקי
השופטת ש' נתניהו


התנגדות לצו-על-תנאי


עו"ד מרואן טאהא - בשם העותרים
עו"ד מנחם מזוז - בשם המשיב

פ ס ק - ד י ן


הנשיא מ' שמגר


עתירה זו עניינה איחוד משפחות ובקשת העותרים היא כי המשיב ידרש להתייצב וליתן טעם מדוע לא יבטל את החלטתו הדוחה את בקשתם של העותרים לפיה יותר לעותרת להכנס לאיזור חבל עזה ולחיות שם כתושבת קבע.

כפי שעולה מן העתירה נישאו העותרים ביום 3.12.82 ונולדו להם בינתיים שתי בנות, האחת בשנת 1982 והשניה בשנת 1985. העותרת היא תושבת ירדן והיא נהגה לבקר באיזור על פי רשיון ביקור ובטרם נישאה לעותר לא נעשה כל נסיון כדי להסדיר את שהותה דרך קבע בחבל עזה. רק אחרי הנישואין הוגשו בקשות לאיחוד משפחות, אחת בסוף שנת 1982 והשניה בשנת 1985, אך שתי הבקשות נדחו.

בינואר 1986 פנתה הפרקליטה המלומדת של העותרים אל היועץ המשפטי של המשיב וב-2.2.86 נתקבל במשרדה מכתב-תשובה, אשר לפיו נדחתה בקשת מרשיה על ידי מפקד הנפה והודע לה כי יש לראות בכך החלטה סופית. מכאן הפניה לבית המשפט הגבוה לצדק.

ענין כניסתם לתוך האיזור של תושבים של הארצות השכנות המבקשים להפוך לתושבי קבע עקב נישואיהם לתושבי האיזור נידון לאחרונה בהרחבה בפסק דינו של בית משפט זה בבג"צ 239/86 ,235/86 ,219/86 ,58/86 ,13/86 (עאדל אחמד שאהין ואח' נ. מפקד כוחות צה"ל באיזור יו"ש - טרם פורסם).

הטענות שבפנינו לא היה בהם כדי לחדש ככל שהדבר נוגע לנתונים הבסיסיים אשר השפיעו על המסקנות המשפטיות שמצאו ביטויין בפסק הדין הנ"ל, וגם מבחינת עובדותיו אין המקרה שבפנינו שונה באופן מהותי מאלו שהיו בפני בית המשפט בבג"צ 13/86 הנ"ל. העותר אמנם ציין בבקשתו כי הוא סובל משיתוק ברגלו השמאלית ועל כן הוא זקוק באופן מיוחד לנוכחותה של העותרת, אולם, לפי הראיות שהיו בפני בית משפט זה, העותר עובד במשך כל השנים ובמום שנפל ברגלו אין כדי להשפיע על יכולתו להתפרנס. הוא אכן סובל נפשית מן הפירוד מאשתו אשר מקבלת אך ורק רשיונות ביקור תקופתיים כדי להכנס לחבל עזה, אך, לצערנו, לא ניתן לראות בכך תופעה המייחדת מקרה זה בהשוואה למקרים אחרים אשר בהם, בשל הנסיבות הפוליטיות, לא ראו השלטונות, בשלב זה, אפשרות להתיר את כניסתם של תושבים מן הארצות השכנות לתוך חבל עזה כדי להפוך שם לתושבי קבע. כפי שכבר אמרנו בבג"צ 13/86 הנ"ל, תקוות כולם היא כי השלום יפתור גם את כל הבעיות הללו. אך בנסיבות העובדתיות הקונקרטיות שבפנינו, אין נתונים היכולים לשמש עילה להתערבותו של בית משפט זה.

על כן הייתי דוחה את העתירה.

אין צו להוצאות.

השופט מ. בייסקי


אני מסכים.

השופטת ש. נתניהו


אני מסכימה.

הוחלט כאמור בפסק דינו של הנשיא.

ניתן היום, ד' אב התשמ"ז (30.7.87).