1

בתי המשפט

בימ"ש לעניינים מינהליים י-ם		עת"מ 725/03
	כבוד השופט יהונתן עדיאל		27/05/2007

בעניין:	_________ רגו'ב ואח'
	כולם ע"י ב"כ עו"ד עדי לנדאו ו/או יוסי וולפסון ו/או מנאל חזן ואח'	העותרים
	נ ג ד
	שר הפנים ואח'
	באמצעות פרקליטת מחוז ירושלים	המשיבים

פסק דין

1. עניינה של עתירה זו בבקשת העותר לאיחוד משפחות.

2. העותרים נישאו בשנת 1990 ובשנת 1995 הגישה העותרת 1 (להלן – העותרת), שהיא תושבת ישראל, בקשה לאיחוד משפחות עבור בעלה, שהוא תושב האזור. ביום 10.11.97 נשלח לעותרים מכתב המודיע על סירוב הבקשה בשל אי הוכחת מרכז חיים. לאחר שהעותרים הגישו ערר על ההחלטה נשלחה להם ביום 20.5.98 הודעה על המשך הטיפול בתיק. לאחר בחינת הבקשה וקבלת עמדת גורמי הביטחון, הוחלט ביום 17.11.99 לאשר את הבקשה וביום 21.11.99 קיבל העותר הפנייה למת"ק. ביום 9.11.00 ביקשו העותרים להאריך את היתר המת"ק. ביום 27.12.00 הודיע המשיב לב"כ העותרים כי הוא ממתין לתשובות גורמי הביטחון. במהלך ינואר 2001 התקבלה עמדת גורמי הביטחון לפיה אין להם התנגדות לבקשה. ביום 16.12.01 נדרשו העותרים על ידי המשיב פעם נוספת להמציא מסמכים עדכניים להוכחת מרכז חיים ואלה הומצאו בסוף חודש ינואר 2002. ביום 31.1.02 התקבלה עמדת המשטרה לפיה אין לה הערות לבקשה. ביום 22.4.02 הומלץ במשרדו של המשיב לאשר את הבקשה בכפוף לקבלת עמדה מעודכנת של גורמי הביטחון. ביום 12.5.02, בטרם התקבלה עמדה מעודכנת כאמור, התקבלה החלטת הממשלה שלימים עוגנה בחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) התשס"ג – 2003 (להלן – חוק הוראת השעה) המקפיאה את הטיפול בבקשות לאיחוד משפחות. זמן קצר אחר כך, ביום 27.6.02, התקבלה עמדת גורמי הביטחון לפיה אין להם הערות לבקשה. הואיל ועמדה זו התקבלה לאחר החלטת הממשלה, סירב המשיב לשדרג את מעמדו של העותר למעמד של תושב ארעי לפי אשרה מסוג א/5 ונתן לו הפניה חוזרת לקבלת אישור מת"ק.

3. לטענת העותרים, העותר היה זכאי לשדרוג מעמדו למעמד של תושב ארעי בעל אשרה מסוג א/5 עוד לפני המועד הקובע (12.5.02) לפי החלטת הממשלה ולפי חוק הוראת השעה, ועל כן ההוראה המונעת שדרוג המעמד אינה חלה עליו, מה גם שאי שדרוג המעמד קודם למועד הקובע נבע כולו מהתרשלותם של המשיבים בטיפול בבקשה.

4. טענה זו נידונה בעבר ונדחתה הן על ידי והן על ידי הרכבים אחרים של בית משפט זה. זאת לאור הוראת סעיף 2 לחוק הוראת השעה אשר קובע כי "בתקופת תוקפו של חוק זה, ... שר הפנים לא יעניק לתושב אזור אזרחות לפי חוק האזרחות ולא ייתן לו רישיון לישיבה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל". על פי סעיף 4 (2) לחוק, ניתן לתת היתר לשהייה זמנית בישראל לתושב אזור שהגיש בקשה לרישיון לישיבה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל לפני המועד הקובע ושביום תחילתו של החוק טרם ניתנה החלטה בעניינו, ובלבד שלא תוענק לתושב כאמור אזרחות ולא יינתן לו רישיון לישיבת ארעי או ישיבת קבע על פי חוק הכניסה לישראל. הוראה זו, נקבע באותם פסקי דין, מונעת שדרוג מעמדם של מי שהגישו בקשותיהם קודם למועד הקובע ועד לאותו מועד טרם ניתנה בעניינם החלטה (ראה: עת"מ 434/03; עת"מ 660/05; עת"מ 817/04; עת"מ 413/04; עת"מ 487/06). באותם פסקי דין אף נקבע, שגם שיהוי שנפל בטיפולו של המשיב בבקשה ובמתן החלטה בה אינו מכשיר מתן רישיון לישיבת ארעי או ישיבת קבע בישראל (על פסקי דין אלה או חלקם תלוי ועומד ערעור בפני בית המשפט העליון).
5. לטענת העותרים העניין שבפנינו נבדל מהעניינים שנדונו בפסקי הדין הנזכרים לעיל בשני אלה: ראשית, לטענתם, במקרה שלפנינו המשיב למעשה הכריע בבקשת העותר לשדרוג מעמדו עוד לפני החלטת הממשלה. זאת, משום שהבקשה אושרה על ידי המשיב באופן עקרוני כבר ביום 22.4.2002 וכל שנותר כדי לתת את האישור הסופי היה לקבל את תשובתם (החיובית) העדכנית של גורמי הביטחון. לפיכך, טוענים העותרים, מדובר למעשה באישור על תנאי של הבקשה למתן אשרת א/5 ומשהתנאי התממש יש לראות את הבקשה כמאושרת החל מיום 22.4.2002.

6. אינני מקבל טענה זו. ההחלטה שניתנה ביום 22.4.2002 לא הייתה החלטה סופית וכל שעולה ממנה הוא שעמדתו של המשיב הייתה שאם גורמי הביטחון לא יתנגדו לבקשה לא תהיה מניעה, מבחינתו של המשיב, לאשר את הבקשה. משכך, לא ניתן לומר שהבקשה אושרה כבר ביום 22.4.2002.

7. הטענה השנייה על יסודה מבקשים העותרים לאבחן את הפסיקה דלעיל היא שהעותר קיבל מהמשיב הבטחה לשדרוג מעמדו. לפי טענה זו, בשיחה טלפונית שקוימה ביום 3.1.2002 בין נציגת העותרת 9 שטיפלה בעניינם של העותרים לבין גב' סימן טוב פורת מלשכת המשיב, הבטיחה האחרונה כי מאחר והבקשה לא אושרה עד כה כתוצאה ממחדל של המשיב, שנת העיכוב תימנה במסגרת ההסדר המדורג, ולאחר בחינה מחודשת של המסמכים העדכניים ותגובת הגורמים יקבל העותר אשרה של תושב ארעי מסוג א/5 בחודש פברואר 2002.

8. גם טענה זו אין בידי לקבל. גם אם ניתן לראות בדבריה של גב' פורת משום הבטחה מינהלית, ברור שהבטחה זו התייחסה למצב הנורמטיבי שהיה קיים בעת שההבטחה ניתנה. הבטחה זו לא התיימרה לחול חרף קיומו של איסור סטטוטורי על שדרוג המעמד, ואם התיימרה – הגב' פורת לא הייתה מוסמכת לתת הבטחה כזאת. בכל מקרה ההבטחה אינה יכולה לגבור על איסור סטטוטורי לפי חוק שנחקק לאחר נתינתה ואסר על שדרוג המעמד.

9. התוצאה שאין מנוס מדחיית העתירה וכך אני מורה.

אין צו להוצאות.

ניתן היום י' בסיון, תשס"ז (27 במאי 2007) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא לב"כ צדדים העתק פסק הדין.

___________

י' עדיאל, שופט