למרות איומים על חייו: יליד עזה שהתגורר 19 שנה בגדה המערבית יגורש לעזה וישאיר אחריו 2 ילדים אזרחי ישראל; המקרה שופך אור על תושבי הגדה שניצבים בסכנת גירוש בעקבות רישום שגוי במכוון של המדינה

ביום 11.1.2026, בג"ץ קבע כי יש לקבל את עמדת המדינה ולגרש לעזה את מ', פלסטיני יליד עזה שהתגורר בגדה המערבית במשך 19 שנה, והביא לעולם שני ילדים אזרחי ישראל, וזאת למרות שישנם איומים ממשיים על חיו מצד גורמים בעזה. ההחלטה, שבאה לאחר ערעור שהגיש המוקד, מהווה צעד נוסף במאמציה של המדינה לבדל בין הגדה המערבית לעזה שהתגברו מאז תחילת המלחמה באוקטובר 2023, גם במחיר של סיכון חיי אדם.

לאורך השנים, ישראל אימצה מדיניות של הפרדה הולכת וגוברת בין תושבי רצועת עזה והגדה המערבית, שהיו ועודם קשורים באופן הדוק בקשרים משפחתיים ואישיים. במסגרת מדיניות זו, בשנת 2000 הצבא הישראלי "הקפיא" את רישומי המען של פלסטינים תושבי השטחים הכבושים. מאותה עת, פלסטינים לא היו רשאים לשנות את כתובת מגוריהם מעזה לגדה המערבית, ללא קשר למקום שבו ניהלו בפועל את חייהם. במקביל, בעקבות עליית שלטון חמאס, מיעוט מתושבי עזה הצליחו לעבור לגדה, לרבות אלו שנשקפה סכנה ממשית לחייהם בשל השינוי השלטוני. רבים מהם השתקעו בגדה, ללא יכולת לשנות את כתובתם. החלטות סותרות אלו של המדינה יצרו קבוצה של אנשים שמתגוררים בגדה ומנהלים בה את חייהם במשך עשרות שנים, אך בעיני המדינה הם עדיין תושבי עזה.

אחד מאותם אנשים הוא מ', שפנה למוקד בשנת 2024 בעודו כלוא בישראל, בבקשה למנוע את גירושו לרצועת עזה לאחר שחרורו מבית הכלא. מ' נולד בעזה ועבר לגדה המערבית בשנת 2007 בעקבות עליית שלטון חמאס, במסגרת היתר חד-יומי שהנפיק הצבא על מנת להימלט מהסכנה על חייו. מאז, התגורר מ' בגדה המערבית וניהל את חייו שם. לצד מגוריו בגדה, מ' שהה בישראל באופן לא חוקי לתקופות, במהלכן התחתן עם אזרחית ישראלית, כיום גרושתו, והביא לעולם שני ילדים אזרחי ישראל. יצוין כי מאחר וכתובתו של מ' רשומה בעזה, יכולתו להיכנס לישראל כדין כמעט ואינה קיימת. למעשה, גם לאחר שבית המשפט הכריז עליו כמשמורן של ילדיו וקבע ביניהם הסדרי ראייה, מ' כמעט ולא הצליח לקבל היתרי כניסה לישראל, ונאלץ להיכנס לישראל באופן בלתי חוקי על מנת לבקר את ילדיו.

נוכח שהותו הבלתי חוקית בישראל ועבירות פליליות נוספות, מ' נכנס לכלא מספר פעמים. בשנת 2024, במהלך תקופת המאסר האחרונה שריצה, נודע למ' כי עם סיום מאסרו הוא יגורש לרצועת עזה. ביום 29.08.2024, הגיש המוקד עתירה מנהלית דחופה בשמו של מ' לבית המשפט המחוזי בירושלים במטרה לבטל את החלטת הגירוש, בתוספת בקשה לצו ארעי אשר תמנע את גירושו המידי. בעתירה הדגיש המוקד כי גירושו של מ' יפגע בזכותו הבסיסית ביותר לחיים. נוכח איומים על חייו שהובילו לרצח של בני משפחה נוכח קרבתם למ', חזרתו לרצועה תעמיד אותו בפני סכנת חיים ממשית. בנוסף, המוקד הצביע על הפגיעה החמורה בזכותו של מ' לחיי משפחה ובעקרון טובת הילד. גם אם יצליח מ' לשרוד, ההחלטה לגרש אותו לעזה תקרע את ילדיו מאביהם, מכיוון שלאחר הגירוש לא תהיה להם כלל אפשרות לפגוש אותו.

העתירה נדחתה על ידי ביהמ"ש המחוזי בפסק דין שאימץ באופן מלא את עמדת המדינה. ביום 15.01.2025 המוקד הגיש ערעור מנהלי לבג"ץ, בבקשה להפוך את פסיקת בית המשפט המחוזי ולמנוע את גירושו של מ'. בפסק דין מיום 11.1.2026, שנה לאחר הגשת הערעור, קבע בג"ץ כי אין כל פסול בפסיקת בית המשפט המחוזי ואישר את גירושו של מ' לעזה.

פסיקה זו של בית המשפט, המצטרפת לפסיקה דומה מיום 11.12.2024 שהתירה את גירושו של תושב הגדה המערבית לעזה (עע"ם 70079-11-24), מצביעה על על המשך מגמת הגירוש של תושבי הגדה שכתובתם רשומה בעזה, רישום שגוי שהשתמר על ידי המדינה באופן מכוון. תושבים אלה, שמספרם נאמד בעשרות אלפים, נמצאים בסכנת גירוש מתמדת מהמקום בו הם ניהול את חייהם במשך שנים. בעניינו של מ' איום זה התממש בפועל, והוביל לתוצאות הרסניות במיוחד: גירושו לאזור מוכה אסון ומלחמה שבו קיימים איומים ממשיים על חייו, ניתוק מהמקום שבו התגורר במשך 19 שנים וניכור מילדיו.