ביום 27.02.2025 הודיעה היחידה הארצית לחקירות סוהרים (יאח"ס) למוקד כי הוגשו כתבי אישום נגד 12 סוהרים החשודים בתקיפת אסירים בכלא גלבוע בשנת 2021. יאח"ס טרם ענתה לבקשות המוקד לעיין בכתבי האישום. תגובת יאח"ס ניתנה רק לאחר פניות חוזרות ונשנות של המוקד, שראשיתן בארבעה מכתבי תלונה שנשלחו ביום 22.11.2021, בדרישה להעמיד לדין את האחראים למעשים. המכתבים נשלחו בשמם של אסירים שנפגעו בתקיפות, וכללו עדויות מפורטות על האלימות הפיזית והנפשית שעברו.
השתלשלות האירועים החלה ביום 6.9.2021, כאשר שישה אסירים ביטחוניים נמלטו מכלא גלבוע — אירוע שעורר ביקורת ציבורית חריפה כלפי שב"ס וטענות לרשלנות. בעקבות אירוע הבריחה, שררה מתיחות בבתי הסוהר, והוכרזו צעדי חירום שכללו סגירה של חלק מהאגפים. במקביל, יום לאחר הבריחה, אסיר שהיה ידוע כמעורער בנפשו שפך מים רותחים על אחד הסוהרים, אשר לא נפגע מן האירוע. די היה במקרה זה כדי לעורר תגובה אלימה וחריפה כלפי כלל האסירים באגף. על פי עדויות שנמסרו למוקד, הסוהרים הפעילו אלימות פיזית ונפשית חמורה כלפי האסירים, לרבות עינויים ומניעת טיפול רפואי, ללא הבחנה בגילם או במצבם הרפואי, וזאת אף שהיו אזוקים ולא התנגדו. מן העדויות עולה כי האלימות ננקטה, בין השאר, כעונש קולקטיבי וכפעולת נקם על הבריחה מכלא גלבוע. תיעוד של האירועים אף הופץ בכלי תקשורת ישראלים.
במכתב התלונה שנשלח בשמו, תיאר א', אחד האסירים, את חוויותיו במהלך האירועים. לדבריו, מיד לאחר התקרית החלו הסוהרים להוציא את כלל האסירים מתאיהם בעודם אזוקים לאחור ולרכז אותם בחלק ייעודי של האגף. א' מסר כי האיזוק היה כה הדוק שהאסירים סבלו מכאבים חזקים בידיים. כאשר הוא ואסירים נוספים ביקשו להקל מעט את האיזוק לחברם שחש ברע, הסוהרים סירבו.
א' ואסירים נוספים הוחזקו בצפיפות בתא קטן שאינו מיועד לקלוט מספר רב של אנשים. למרות שהוחזקו שם שעות ארוכות, הסוהרים מנעו מהם גישה לשירותים ולשאר פעולות בסיסיות אחרות. לאחר מכן, הוצא א' מהתא על מנת להעבירו לכלא "שאטה", בעודו יחף. לאורך כל הדרך, הוא היה חשוף לאלימות פיזית ומילולית קשה של סוהרים כלפי אסירים אחרים. כשהגיע לכלא "שטה", החל סוהר שמחזיק בטינה אישית נגד א' להכות אותו באופן אכזרי וממושך בחלקים שונים של הגוף. לאחר מכן, הכניס הסוהר את א' לצינוק ובשובו הכה אותו שוב לעיני הסוהרים האחרים. שלושה אסירים נוספים שמסרו עדות למוקד תיארו דפוס דומה של אלימות, וכן הפרות נוספות של זכויותיהם, ובהן מניעת טיפול רפואי דחוף והחרמה של ציוד אישי בסיסי.
למרבה הצער, אלימות, עינויים והפרת זכויות יסוד של אסירים ביטחוניים אינם תופעות יוצאות דופן, ומאז אירועי השבעה באוקטובר הפכו למדיניות, המגובה על ידי הדרג הפוליטי, שכבר גבתה את חייהם של קרוב ל-100 עצירים פלסטינים שמתו בין כתלי הכלא בשנתיים האחרונות. במקרה זה, הגשת כתבי האישום היא יוצא מהכלל המעיד על הכלל: הגשת כתבי אישום כנגד סוהרים שנקטו אלימות כלפי עצירים היא נדירה, ויוצאת מציאות של חסינות בפועל עבור סוהרים אלימים. מיצוי הדין עם האחראים, לרבות באמצעות הרשעתם והענשתם בחומרה הראויה, הוא אחד מבין הצעדים הנדרשים בדחיפות על מנת ליצור הרתעה ממשית מפני התנהלות אלימה ובלתי חוקית, ויעצור את ההתעללות השיטתית כלפי אסירים פלסטיניים בבתי הכלא בישראל.
למעשה, סביר להניח כי תשומת הלב התקשורתית השלילית סביב האירועים הינה אחד הגורמים המרכזיים שהניעו את שב"ס להגיש כתבי אישום במקרה זה. אירועים אחרים, שאינם מתועדים ומפורסמים בתקשורת, כנראה שלא יזכו לטיפול דומה.