מהגבלות חירום לנוהל קבוע: הצבא מעגן את המגבלות הדרקוניות על חקלאי "מרחב התפר" גם לאחר סיום המלחמה

מאז בניית גדר ההפרדה בשנת 2003, ההגבלות שהוטלו על החקלאים בשטחים המכונים בפי המדינה "מרחב התפר" הפכו לחמורות יותר ויותר. עם פרוץ המלחמה באוקטובר 2023, חלה עליית מדרגה משמעותית וחסרת תקדים בהגבלות אלו – הצבא החל למנוע מרובם הגדול של בעלי ההיתרים החקלאיים לכניסה ל"מרחב התפר", כ-20,000 במספרם, מלגשת אל חלקותיהם כבשגרה. גם כיום, כשנתיים לאחר מכן, ולמרות סיום המלחמה, מרבית ההגבלות שהוטלו כצעד "חירום" עודן תקפות.

ביום 23.5.2024 הגיש המוקד עתירה, שעודה מתנהלת, לביטולן או לכל הפחות לצמצומן למידה סבירה של הגבלות אלו. אלא שמאז, במקום לצמצם או לבטל את ההגבלות נוכח סיום המלחמה, החליט הצבא לעגן אותן בנהליו. ביום 15.09.2025, הוציא המנהל האזרחי עדכון חדש לנהלי הכניסה למרחב התפר. מדובר במסמך צבאי בן עשרות עמודים, המכתיב אינספור תנאים והליכים בירוקרטיים סבוכים לכניסת פלסטינים ל"מרחב התפר".

השינוי המכריע במסמך נוגע לאופי הזכאות להיתרים של בעלי האדמות החקלאיות ב"מרחב התפר". קובץ הנהלים הקודם, משנת 2022, הדגיש כי תושב הגדה המערבית צריך להיות בראש ובראשונה בעל "זיקה קניינית לאדמות חקלאיות במרחב התפר" לצורך קבלת היתר כניסה.  כלומר שזיקתו והקשר שלו לקרקע הם אלה שמקנים לו זכות כניסה אליה, ולא שימושו בקרקע לצורך כזה או אחר. מנגד, בנוהל החדש, "צורך חקלאי המחייב כניסה למרחב התפר" הופך לשיקול המרכזי למתן היתרי הכניסה לחקלאים, וההתייחסות לזיקתם לאדמה מקבלת מקום משני וכמעט ולא מוזכרת.

לשינוי זה משמעות היסטורית בנוגע לחקלאים ב"מרחב התפר", מאחר והוא מנגוד למטרה המקורית שלשמה לכאורה הונהגו היתרי "מרחב התפר" – לאפשר פגיעה מינימלית ככל האפשר במרקם חייהם של תושבי האזור, כפי שהתקיים לפני בנייתה של גדר ההפרדה. כלומר, זכותם של החקלאים להיכנס לאדמות לא צריכה להיות תלויה בתפוקה החקלאית אלא בעצם זיקתם  ההיסטורית אליהן, שלה ערך רגשי ותרבותי, כפי שעוגן בבג"ץ 6896/18 ("בג"ץ טעמה").

בהיבט המעשי, שינוי זה יוצר הפרדה בין צורך חקלאי שמאפשר כניסה ל"מרחב התפר" לכל אורך השנה לבין צורך חקלאי המאפשר כניסה עונתית בלבד בימים בודדים מהשנה. להבחנה זו השלכות מרחיקות לכת, שכן כ- 95% מהחקלאים ב"מרחב התפר" מגדלים עצי זית, שנחשבים על ידי הצבא כגידול המצריך טיפול עונתי בלבד. הנוהל מגביל את כניסתם של כל אותם חקלאים לאדמותיהם במשך רוב ימות השנה. למעשה, במהלך השנתיים האחרונות, עוד לפני כניסת הנהלים לתוקף, חקלאים אלו קיבלו היתרי כניסה ל"מרחב התפר" רק בתקופת המסיק, וגם זאת בכפוף להליך אישור איטי ומחמיר של הצבא.

לסיכום, במהלך המלחמה שפרצה באוקטובר 2023, הטיל הצבא הגבלות חסרות תקדים על כ-20,000 חקלאים פלסטינים ב"מרחב התפר", ומנע מרובם המוחלט להגיע לאדמותיהם. כשנתיים לאחר מכן, ולמרות סיום המלחמה, במקום לבטל את ההגבלות שהוצגו כצעד חירום זמני, הצבא בחר להפוך אותן למציאות קבועה ולעגן אותן בנהלים רשמיים. הנוהל החדש משנה באופן יסודי את עקרון הזכאות להיתרי כניסה – מזכות המבוססת על בעלות וזיקה לקרקע, לזכות התלויה ב"צורך חקלאי". שינוי זה מאיין למעשה את זכותם של כ-95% מהחקלאים, מגדלי הזיתים, לגשת לאדמותיהם לאורך השנה, ומגביל אותם לכניסה עונתית בלבד בעונת המסיק. כך הפך מצב חירום שהוצדק כזמני להגבלה קבועה ושיטתית על חייהם של אלפי חקלאים.