 
    ביום 12.2.2025 עתרו לבג"ץ ארגוני זכויות אדם – רופאים לזכויות אדם, המוקד להגנת הפרט, הוועד נגד עינויים והאגודה לזכויות האזרח – בדרישה לחייב את הצבא לספק לכלואים המוחזקים במחנה עופר מזון העונה לדרישות התזונתיות של אדם בוגר, כפי שמתחייב אף מחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, וכי יפעל לספק תפריט מותאם של תזונה מיוחדת לכלואים הזקוקים לכך.
המדובר במאות מתוך אלפי הפלסטינים שנעצרו ועודם נעצרים על ידי הצבא ברצועת עזה מאז פרוץ המלחמה העקובה מדם באוקטובר 2023. כלואים אלו מוחזקים ככלל מתוקף החוק לכליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, אשר הוחמר בעקבות המלחמה כדי לאפשר כליאה מנהלית ממושכת ללא פיקוח. ראשית הוחזקו כלואים אלו במשמורת הצבא במתקן "שדה תימן", בו שררו תנאי החזקה תת אנושיים ואכזריים מנשוא, אשר עלו כדי עינויים, ואף נודע כי אירעו שם מקרי מוות רבים של כלואים. בעקבות עתירתם של ארגוני זכויות אדם, לרבות המוקד, בה נדרשה העברתם של הכלואים מ"שדה תימן", העבירה המדינה כמה מאות מהם למחנה עופר, גם שם במשמורת הצבא, וטענה כי המחנה הוכשר כדי לאפשר את קליטתם של כ-700 כלואים.
ואולם, על אף שבמוצהר נועדה העברת הכלואים ל"עופר" לאפשר החזקה בתנאים הולמים כדין, במהרה התברר כי בפועל גם שם שוררים תנאים בלתי הולמים להחזקת בני אדם, לרבות מתן מזון מועט ולא מגוון דיו שאינו מותאם לבן אנוש, ודאי שלא לאורך זמן, וזאת בהינתן שמדובר במתקן החזקה קבוע, ולא במתקן קליטה ומיון זמני כ"שדה תימן". בעתירה, טענו העותרים כי תפריט המזון המוגש כמוצהר בעופר נאמד בפחות מ-1,000 קלוריות ליום וכ-40 גרם חלבון בלבד, כמות שלא זו בלבד שהיא רחוקה מלספק צרכי אדם, היא אף מפלה שכן היא אינה משתווה לתפריטים אותם שב"ס מספק, על פי הצהרתו, לכלואים פליליים, ואפילו לכלואים ביטחוניים. כלכלתם של אלה האחרונים אמנם אינה מספקת אך היא בכל זאת עשירה יותר מזו שב"עופר" (ויצוין כי האגודה לזכויות האזרח וארגון גישה הגישו לבג"ץ עתירה עקרונית בעניין ביום 4.4.2024, בדרישה לחדול ממדיניות ההרעבה של כלואים ביטחוניים המוחזקים במשמורת שב"ס ולספק להם מזון בכמות ובהרכב המתאימים לשמירה על בריאותם וזהה לזה שמסופק ליתר האסירים (בג"ץ 4268/24), וזאת במקביל לעתירות פרטניות שהגיש המוקד בעניין).
העותרים טענו, כי על פי ידיעות שהתקבלו מכלואים שהשתחררו מ"עופר" ומעורכי דין שביקרו במקום, וכפי העולה מחוות דעתה של דיאטנית שבחנה מטעמם של העותרים את התפריט המוצהר, ההזנה הבלתי מספקת ב"עופר" גורמת להרעבה, פוגעת בבריאות הכלואים וגורמת להם לסבל. מצב עניינים זה, טענו, משמעו פגיעה בזכויותיהם של הכלואים לבריאות ולכבוד, שכן הזכות למזון ולבריאות שזורות זו בזו, והזכירו כי שמירה על תנאי כליאה הולמים הינה חובה בסיסית, שהעדרה עשוי לשמש שיקול בעניין המשך מעצרו של אדם, וכי מדובר בענישה נוספת ללא משפט.
בעתירה הודגש כי המדינה מחויבת לעמוד במלוא התנאים שנקבעו בחוק ובתקנות הנלוות לו בעניין החזקתם של לוחמים בלתי חוקיים, וזאת כפי שפסק בג"ץ בנוגע ל"שדה תימן", וכי לא יתכן כי המדינה תבחר למלא את חלקם בלבד. העותרים הבהירו כי חובותיה של המדינה כלפי הכלואים שרירות וקיימות ללא כל תלות בעובדה שהחטופים הישראלים אינם זוכים לתנאים אנושיים מינימליים מצד החמאס או מי מהגורמים המחזיקים בהם ברצועת עזה. עוד ציינו העותרים כי בכל הנוגע לכלואים המוחזקים במחנה עופר, הפיקוח המשפטי הוא חשוב במיוחד נוכח העדר הביקורים מצד גורמים חיצוניים בלתי תלויים והבידוד היחסי בו נמצאים הכלואים.
טרם נקבע דיון בעתירה.
* ביום 7.9.2025 קיבל בג"ץ את העתירה בנוגע לתנאי הכליאה בשב"ס, בקובעו כי יש לספק לכלואים הביטחוניים תנאי קיום בסיסיים, לרבות מזון בכמות ובהרכב המתאימים לשמירה על בריאותם. כך נחתם פסק הדין: יש "...להבטיח כי הסטנדרטים המינימאליים בהם המדינה חייבת כלפי כל אדם המוחזק על ידה, יהיה נקלה ובזוי כאשר יהיה, ישמר גם בימים קשים אלה. כך, לא רק משום שזוהי מצוות המחוקק, אלא גם על מנת לשמר את צלם האדם שבנו".