במקום להוסיף ולרכך את חוק האזרחות והכניסה לישראל כפי שממליץ בג"ץ: הכנסת החמירה את הענישה הקולקטיבית הגלומה בחוק כדי להתיר שלילת מעמד בשל קרבה משפחתית רחוקה

באפריל 2022 עתרו לבג"ץ האגודה לזכויות האזרח, המוקד להגנת הפרט ורופאים לזכויות אדם נגד חוק האזרחות והכניסה לישראל שנחקק שנית חודש קודם לכן, בהיותו חוק גזעני שתכליתו דמוגרפית, אשר אינו מאפשר לפלסטינים להסדיר את מעמדם בישראל בתואנה ביטחונית גורפת. כמו כן טענו העותרים כי החוק אף פוגע בשורה ארוכה של זכויות יסוד של אלו שהוּתר להם לשהות בישראל ושהפכו ברבות השנים תושביה הלכה למעשה – ובייחוד נשים נפגעות אלימות מצד בני זוגן וילדים אשר נותרים ללא תושבות בבגרותם.

לאחר הדיון בעתירה שהתקיים בדצמבר 2022, הורה בית המשפט למדינה להודיע מהי נכונותה לערוך שינויים במספר סוגיות, וביום 27.7.2023 עדכנה המדינה, בין היתר, כי הוחלט לאפשר מתן מעמד ארעי מסוג א/5 לנשים בגילאים 50-40 שהינן בנות זוג של אזרח או תושב ישראל השוהות בישראל בהיתר צבאי 10 שנים לפחות. מספרן של הללו נאמד בכ-1,300 נשים.

בתגובתם מספטמבר 2023, טענו העותרים כי המדינה הותירה ללא כל מענה את רוב רובם של נפגעי החוק, ללא כל הצדקה ביטחונית של ממש, וכי השינויים המצומצמים שהוכנסו מעידים כי רבות מהמגבלות שנותרו הן שרירותיות. על כן התבקש בית המשפט להוציא צו על תנאי ולקבוע דיון בעתירות.

ביום 8.7.2024 התקיים דיון נוסף בעתירות, ולאחריו הוציא בג"ץ צו על תנאי המורה למדינה להסביר מדוע לא יבוטל חוק האזרחות והכניסה לישראל. הצו ניתן בהתבסס על חלק מדרישות הארגונים, ומונה בעיות בחוק אותן זיהה בית המשפט בכל הנוגע למי שכבר חיים בישראל שנים ארוכות, בין אם קטינים, ובין אם בגירים בהליכי איחוד משפחות, וכן מי שנמצא בהליך ההומניטארי.

ואולם, בעוד ההליך המשפטי מתנהל, עבר בכנסת ביום 9.7.2025 תיקון לחוק (סעיף 11א), המאשר באופן גורף וללא בדיקה פרטנית, אי מתן מעמד או שלילה של מעמד מבני זוג, הורים וילדים פלסטינים שמי מקרובי משפחתם – במעגלים הנרחבים, וגם אם כלל אינם מצויים עמו בקשר – מעורב ב"עניינים ביטחוניים". התיקון לחוק אימץ הגדרה רחבה מאוד ל"פעיל טרור", שכוללת גם עבירות זניחות, והוא יחול גם על מבקשי מקלט פלסטינים, קורבנות אלימות ועבירה ומקרים הומניטאריים אחרים. התיקון לחוק קובע בנוסף שפלסטיני ששהה בישראל שלא כדין ולו לרגע אחד, יהיו הטעמים לכך אשר יהיו ויהיו נסיבות חייו וחיי משפחתו אשר יהיו, לא יוכל לרכוש מעמד בישראל מכל סיבה שהיא למשך עשר שנים.

למחרת הגישו העותרים בקשה דחופה לצו ביניים שיקפיא את התיקון לחוק עד להכרעה בעתירה בעניין החוק כולו. בבקשה טענו העותרים כי לתיקון החוק יש השפעה דרמטית על זכויות האדם של אנשים שאין נגדם כל טענה קונקרטית למעורבות בדבר מה, וכי הם יענשו מעתה על לא עוול בכפם שכן הם לא יקבלו מעמד בישראל או יגורשו ממנה – ועימם יענשו גם בני זוגם וילדיהם שהם אזרחי ישראל ותושביה. העותרים טענו שעיקרון בסיסי הוא שאדם נושא באחריות למעשיו שלו בלבד, ואין להענישו על מעשים שעשו אחרים, וכי התיקון לחוק רומס עיקרון זה ברגל גסה, ומאפשר ענישה קולקטיבית קשה של ציבור גדול של אנשים שלא חטאו בדבר.