ארגוני זכויות אדם בפנייה דחופה לראש הממשלה ולצבא: פתחו לאלתר את המעברים לרצועת עזה לצורך מעבר מזון וסיוע הומניטארי; מניעת סיוע ממושכת עשויה להוות פשע מלחמה

ביום 17.4.2025 שלחו ארגוני זכויות האדם גישה, המוקד להגנת הפרט, האגודה לזכויות האזרח ורופאים לזכויות אדם – ישראל, פנייה לראש הממשלה, לשר הביטחון ולמתאם פעולות הממשלה בשטחים, בה דרשו את פתיחתם המידית והמלאה של כלל המעברים לרצועת עזה ואספקת סיוע הומניטארי דחוף לאוכלוסייה האזרחית שם.

פניית הארגונים נשלחה בעקבות החלטת ישראל מיום 2.3.2025, לסגור לחלוטין את המעברים לרצועה ולמנוע מעבר סיוע לאוכלוסייה האזרחית. במכתבם, ציינו הארגונים כי בתגובת המדינה לבג”ץ מיום 12.3.2025, במסגרת עתירת הארגונים בעניין, הצהירה המדינה כי חסימת הסיוע נובעת ממניע “פוליטי-ביטחוני” שמטרתו להפעיל לחץ במסגרת המשא ומתן עם ארגון חמאס, ולא מצורך צבאי קונקרטי ודחוף. לעמדת הארגונים, מדובר במדיניות בלתי חוקית, שפוגעת באופן חמור באוכלוסייה האזרחית, תוך הפרה של הדין הבינלאומי ושל הצווים הזמניים שהוציא בית הדין הגבוה לצדק בהאג.

בפניית הארגונים פורטו השלכותיה הקשות של המדיניות על האוכלוסייה ברצועה, בהתבסס על דיווחים עדכניים של ארגוני הסיוע הבינלאומיים הפועלים בשטח. כך, בין היתר, דווח ביום 3.4.2025 על סגירת כל 25 המאפיות שפעלו ברצועת עזה בפיקוח תכנית המזון העולמית (WFP) של האו"ם עקב המחסור בקמח ובגז בישול, ומחירי מוצרי המזון האמירו במאות אחוזים. בנוסף, הארגונים ציינו בפנייתם כי הטענות הישראליות בדבר עתודות מספקות של סיוע הומניטארי שקיימות ברצועת עזה הן חסרות שחר, וישראל לא גיבשה שום תשתית עובדתית שמעריכה את היקף הסיוע הנדרש לאוכלוסייה. כתוצאה מתנאים אלו, בין היתר, נרשמה עלייה משמעותית בדיווחים על אשפוזים עקב תת-תזונה בקרב ילדים: מ־2,027 בחודש פברואר ל־3,696 ילדים שאושפזו מסיבה זו בחודש מרץ.

בנוסף, צוין בפניית הארגונים כי משבר המים ברצועה הגיע לממדים קיצוניים. הארגונים הזהירו כי מעל 90% ממשקי הבית מדווחים על מחסור במים. משפחות נאלצות לעשות בחירות בלתי אפשריות כגון צמצום מי השתיה וצריכה מסוכנת של מים במאבק לשרוד. כך, מצב התברואה הירוד בעזה, יחד עם הידרדרות בנגישות למים נקיים, מגביר את הסיכון להתפרצות מחלות מדבקות באזורים הצפופים בהם רוכזו האזרחים עקב הוראות העקירה של הצבא.

באשר למערכת הבריאות ברצועת עזה, ציינו הארגונים בפנייתם כי בתי החולים ברצועה מתמוטטים תחת העומס. בעקבות החלטת ישראל למנוע את כניסת הסיוע, ארגון הבריאות העולמי (WHO) לא יכול לספק ציוד רפואי שחיוני גם לטיפול מציל חיים ודחוף בתינוקות וילדים. ארגונים בשטח מתארים מחסור חמור בתרופות, הרדמה, חיסונים וציוד בסיסי – עד כדי ניתוחים שמבוצעים בתנאים לא סטריליים, צוין בפנייה.

הארגונים הדגישו בפנייתם כי מדיניותה של ישראל מאלצת את האוכלוסייה להמשיך ולחיות בתנאים “שיש בהם בכדי להביא לידי השמדתם הגופנית”, והתריעו כי היא “מעוררת חשש לשימוש במזון וסיוע הומניטרי כנשק מלחמה שעלול לעלות לכדי פשע מלחמה, לרבות פשע של השמדת עם”.