המוקד בעתירה מעודכנת לבג"ץ: הנוהל לזימון קטינים פלסטינים מיושם מזה חצי שנה אך לא הביא לשינוי של ממש במצב; מעצרי לילה אכזריים מהבית מוסיפים להיות האמצעי העיקרי להבאתם לחקירה

ביום 22.11.2020 עתר המוקד להגנת הפרט לבג"ץ ודרש שדרך המלך להבאה לחקירה של קטינים פלסטינים תושבי הגדה המערבית תהא זימונם באמצעות הוריהם, ולא מעצרי לילה יזומים וטראומטיים מבתיהם. העתירה התבססה על מחקר מקיף הכולל עשרות עדויות של קטינים, מהן עולה כי מעצר לילי הינו אמצעי אכזרי ופוגעני ביותר, המשמש את כוחות הביטחון כברירת המחדל להבאת הקטינים, מבלי שקודם לו ניסיון לזמנם לחקירה.

ביום 29.7.2021 עדכנה המדינה כי הצבא והמשטרה גיבשו נוהל חסוי לעניין "זימון קטינים חשודים לפני מעצר יזום באזור יהודה ושומרון", אשר, כך נמסר, לא יחול על קטינים "הדרושים לחקירה שלא על ידי משטרת ישראל" או כאלו הנחשדים ב"עבירות חמורות" או "בעלי עבר פלילי בעבירות חמורות". נוכח העובדה כי תחת ההגדרה "עבירה חמורה", נכללים, אליבא דכוחות הביטחון, מעשים בטווח נרחב של דרגות חומרה, חשש המוקד כי בפועל המצב ישאר כשהיה. בעקבות זאת, בתום הדיון מיום 2.8.2021, הורה בית המשפט למדינה להגיש הודעה מעדכנת עד ליום 1.2.2022, אשר תכלול נתונים לגבי יישום הנוהל; לאחריה יהיה רשאי המוקד להגיש עתירה מעודכנת.

ביום 1.2.2022 הגישה המדינה הודעה מעדכנת כאמור, על פיה, בחודשים ספטמבר-דצמבר 2021, 34 קטינים פלסטינים נעצרו בגדה המערבית, מתוכם רק 6 זומנו לחקירה והיתר, 28 במספר, נעצרו במעצר יזום בשעות הלילה – מכוח הנוהל. נתונים אלו, גם אם חלקיים, מעידים בבירור שהמדינה דבקה במדיניות מעצרי לילה יזומים של קטינים פלסטינים בגדה ברוב המכריע של המקרים. אישוש לכך התקבל גם ממענה משטרת ישראל מיום 17.2.2022 לבקשת חופש מידע של המוקד, ממנו עלה כי גם לאחר כניסת הנוהל לתוקף, מדי חודש נעצרו בלילה עשרות נערים פלסטינים בגדה המערבית על ידי כוחות הביטחון: בחודש ספטמבר נעצרו בלילה 32 קטינים פלסטינים; באוקטובר נעצרו בלילה 45; בנובמבר נעצרו בלילה 50; ובדצמבר נעצרו בלילה 33 קטינים פלסטינים.

משכך, ביום 2.3.2022 הגיש המוקד עתירה מתוקנת לבג"ץ, בדרישה חוזרת שזימון לחקירה דרך ההורים או האפוטרופוס האחראי תהווה האמצעי העיקרי להבאתם של קטינים פלסטינים לחקירה, וכי מעצרי לילה ייוחדו למקרים חריגים וחמורים במיוחד. עוד דרש המוקד כי הנוהל יתוקן כך שיביא לשינוי של ממש בשטח, דהיינו, שזימון יהווה הדרך העיקרית להבאת קטינים לחקירה. כן דרש המוקד כי ישונו נהלי המעצר של קטינים בשטחים הכבושים, בהתאם לעקרון טובת הילד וברוח חוק הנוער משנת 2008 (שאינו חל בשטחי הגדה, למעט על תושבי התנחלויות ועל תושבי ירושלים המזרחית).

המוקד הבהיר כי בחלוף חצי שנה מאז נכנס לתוקפו הנוהל, ברור מעל לכל ספק שהמדינה כשלה בניסיונה – לכאורה – לתיקון המצב באמצעותו, כפי שמעידים הנתונים השונים. המוקד הדגיש כי "מאות קטינים פלסטינים ממשיכים (וימשיכו, לו תתקבל עמדת המשיבים) לעבור מדי שנה אירועים טראומטיים של פלישות ליליות לבתיהם מבלי שמי מהמשיבים טורח לבחון את החלופה של זימון מתוך שאיפה לשנות מציאות קשה ובלתי מתקבלת על הדעת זו". המוקד שב והזכיר כי עקרון העל במשפט הבינלאומי ובחקיקה הישראלית הינו כי מעצרו של קטין יהווה כלי אחרון בו תעשה הרשות שימוש, לאחר שעלה כי לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך אחרת.