|
|
|
פסיקה במבחן | 7957/04 | 4.8.2011
|
|
פסק-דין מראעבה,[1] כמו פסקי-דין רבים של בית-המשפט העליון מהעשור האחרון, כתוב במידת מה כפסק-דין ובמידת מה ככתב הגנה או פולמוס. פסק-הדין עוסק בחוקיותה של חומת ההפרדה בקטע שמדרום לקלקיליה. באותו קטע חודרת החומה לעומק שטחי הגדה המערבית, מקיפה את ההתנחלות אלפי מנשה ויוצרת רצף טריטוריאלי בינה לבין שטחי מדינת ישראל. מובלעת זו – "מובלעת אלפי מנשה" – עלולה, לפי התוכניות, להתרחב לכלל מובלעת גדולה בהרבה, ...
|
|
|
|
|
פסיקה במבחן | 2690/09 | 1.8.2011
|
|
ברשימה אחרת באתר זה התייחסתי לפסק-דין ואג'יה,[1] פסק-דין שבו הכשיר בית-המשפט העליון את פעולתם בתחומי ישראל של בתי-המשפט הצבאיים, שהוקמו לפי דיני השטחים. אף שישראלים מאיישים את מערכות השלטון הן בשטחים והן בישראל, מדובר בשתי מערכות נפרדות. בראש המערכת הישראלית עומדת הכנסת, המבטאת את ריבונות העם. הנורמה העליונה בישראל היא חוקי היסוד ושורה של עקרונות לא כתובים. בראש המערכת בשטחים עומד המפקד הצבאי. ...
|
|
|
|
|
פסיקה במבחן | 253/88 | 22.6.2011
|
|
בראשית האינתיפאדה הראשונה ערכה ישראל מעצרים המוניים בשטחים. עצורים רבים הועברו למחנה כליאה מיוחד שהוקם הרחק-הרחק – בקציעות שבנגב. בפסק-דין סג'דיה[1] דן בית-המשפט העליון בשורה של עניינים הנוגעים לאותו מחנה כליאה. בית-המשפט מורה לצבא לפתור את בעיית הצפיפות הקשה במקום, לבטל נוהלי ענישה של העמדת כלואים בפינת המכלאה, לספק לכלואים עיתונים מבעוד זמן ולא לאחר שהתיישנו, להרחיב את אספקת הספרים, להקפיד על...
|
|
|
|
|
פסיקה במבחן | 7995/02 | 16.6.2011
|
|
מקובל שלרשויות אכיפת החוק יש סמכות להפעיל כוח כדי לעצור חשודים בדבר עבירה. מדובר בסמכות מרחיקת לכת: ענייננו לא בהגנה עצמית או בהפסקת עבירה, גם לא בהפעלת כוח כדי לאכוף פסק-דין שכבר ניתן. מדובר בסמכות עזר, הנלווית לסמכות לכלוא אדם לצורך בירור חשדות (שטרם הוכחו) כנגדו. ממילא, הסמכות להפעיל כוח במצב שכזה צריכה להיות מוגבלת. הכללים הנוגעים להפעלת כוח בנסיבות אלו הם נייר לקמוס למשקל שנותנת החברה לזכו...
|
|
|
|
|
פסיקה במבחן | 6504/95 | 16.6.2011
|
|
מזה ארבעים ושתיים שנים שולטת ישראל בכל השטח שבין הירדן לים. מצד אחד, נוהגת ישראל בשטח כיחידה אחת. מצד שני, היא מקיימת בשטח משטר, לפיו דין אחד חל על חלק מסוים מהאוכלוסייה, בעוד דין אחר, צבאי, חל על חלקה האחר. הסטטוס של שטחי הגדה המערבית ורצועת עזה כשטחים כבושים משמש להצדקת כפל הדינים הזה. אולם בפועל, מדובר בדין אישי, הצמוד לאדם (וללאום) ולא לטריטוריה. הדבר מתגלה באופן בולט במקרים בהם ישראלים מצו...
|
|
|
|
|
פסיקה במבחן | 2150/07, 3969/06 | 16.5.2011
|
|
פעמיים התערב בית המשפט העליון של ישראל, וביטל צווים צבאיים שהפכו כבישים בשטחים לכבישים לישראלים בלבד, שהנסיעה בהם אסורה לפלסטינים. כבישים מסוג זה הפכו לאחד מסמלי האפרטהייד הישראלי, אף שהם אינם בהכרח הביטוי העמוק ביותר שלו. לכן, לצד הברכה על פסקי-הדין, מעניין לבחון את התייחסות השופטים לסוגיית האפליה והאפרטהייד.פסק-הדין הראשון – עניין דיר סאמט[1] – ניתן בעניינו של כביש 3265 במערב הר חברון. מדובר ...
|
|
|
|
|
פסיקה במבחן | 5964/92 | 15.5.2011
|
|
אזרח, תושב השטח הכבוש, שאינו נוטל חלק בלחימה, נפגע במהלך פעילות כוחות הביטחון ונגרם לו נזק גוף או רכוש. הוא מגיש תביעה לפיצויים כנגד המדינה לבית משפט בישראל. החקיקה הישראלית קובעת כי המדינה אינה אחראית בנזיקין ופטורה מתשלום פיצויים אם הנזק נגרם במהלך "פעולה מלחמתית". בנסיבות אלה, התביעה תידחה אפילו פעלו הכוחות שלא כדין.המערער במקרה זה[1] נפגע מירי שבוצע לעברו במהלך ניסיון לעוצרו. בבית המשפט העל...
|
|
|
|
|
פסיקה במבחן | 6492/08 | 15.5.2011
|
|
אחד המאפיינים החשובים של כיבוש במשפט הבינלאומי הוא אופיו הזמני. אסור לה למדינה הכובשת לקבוע עובדות של קבע בשטח הכבוש. לכן, מבחינתו של בית-המשפט העליון הישראלי, כל השינויים שחוללה ישראל בשטחים אינם אלא שינויים ארעיים: ההתנחלויות, חומת ההפרדה, המחנות הצבאיים. צווי תפיסה שהוצאו ומוצאים לשם הקמת כל אלו הם לעולם זמניים כביכול באופים – ולו בשל הזמניות-שאין-לה-קץ של הכיבוש. כאשר הדוקטרינה המשפטית מחיי...
|
|
|
|
|
פסיקה במבחן | 660/88 | 12.5.2011
|
|
שלטון צבאי כפוי גורם מטבעו להתנגדות פוליטית בקרב מי שהוא כופה עצמו עליהם. לכן, הוא בהכרח כרוך בדיכוי החיים הפוליטיים של האוכלוסייה הנשלטת. למעשה, הדיכוי או המניפולציה של החיים הפוליטיים הם תנאים הכרחיים לשרידתה של עריצות. למרות שדברים אלו הם בבחינת המובן מאליו, מוזר לראות כיצד בית-משפט, במדינה המכריזה על עצמה כדמוקרטית, מיישם אותם בלי כחל ושרק.באוקטובר 1989, בשיאה של האינתיפאדה הראשונה, נתן בית...
|
|
|
|
|
פסיקה במבחן | 7932/08 | 27.3.2011
|
|
מעמדה של הגדה המערבית כשטח כבוש, בהתאם למשפט הבינלאומי, משמש לישראל צידוק להנהגת משטר הפרדה ובו שתי מערכות דינים שונים, אחת לכל קבוצת אוכלוסייה. בפועל מדובר בשמירת ההגמוניה של הקבוצה האתנית היהודית על הקבוצה הפלסטינית (המפוצלת למספר תת-קבוצות, שלגבי כל אחת מהן הנהיגה ישראל דין אחר). אחד ההיבטים של הפיצול המשפטי הזה הוא הדין הפלילי הנפרד, המופעל בהתאם לחקיקת הכנסת, מחד, ובהתאם לחקיקה הצבאית בגדה...
|
|
|
|
|
פסיקה במבחן | 8731/09 | 24.3.2011
|
|
בשנת 2005 החלה צעירה פלסטינית מרצועת עזה ללמוד לתואר ראשון באוניברסיטת בית לחם. ביום 28.10.2009, בדרכה חזרה מרמאללה לביתה בבית לחם, נעצרה במחסום על ידי חיילים. משנסתבר להם כי כתובתה הרשומה בתעודת הזהות היא עזה, הודיעו לה כי בהיעדר אישור שהייה מהמפקד הצבאי, היא שוהה בגדה באופן בלתי חוקי. הצעירה נעצרה ולבסוף הועלתה לג'יפ צבאי כשעיניה מכוסות וידיה אזוקות, ועוד באותו ערב הועברה לרצועת עזה.[1] למחרת...
|
|
|
|
|
פסיקה במבחן | 22/07 | 9.2.2011
|
|
המקרה המוזר של השופט בדימוס שלמה ברעלי[1] מדגים כמה עמוק מעורבת מערכת בתי-המשפט הישראלית בפרויקט הסיפוחי של ישראל בגדה המערבית.תחילתו של הסיפור בשני כלבים שטיילו – כך לפי הטענה – בהתנחלות מעלה אדומים. איננו יודעים מה היה בדיוק החשד כלפי ברעלי, אבל לצורך העניין נניח שהכלבים – כלביו, ושמדובר היה בטיול ערבית נינוח של הפנסיונר עם זוג כלביו. היה זה אולי טיול תמים לכאורה בעולם הממשי, אבל בעולם המשפטי...
|
|
|
|
|
פסיקה במבחן | 6845/05 | 9.2.2011
|
|
מקובל לחשוב, שתפקידו של בית-המשפט העליון של ישראל, בשבתו כבית-דין גבוה לצדק, לשמש כתובת לאזרח הקטן, הסבור שזכויותיו נרמסו בידי הרשויות. לפי תפיסה מקובלת זו, בג"ץ הוא מגן החירויות האזרחיות, כוח הנגד העומד אל מול כוחו הדורסני של השלטון. אין זה מדויק: תפקידו הפורמאלי של בג"ץ אינו הגנה על החירויות, אלא ביקורת שיפוטית על התנהלותן של רשויות מינהליות ושיפוטיות. הוא יכול להורות להן להסיר ידיהן מהפרט – ...
|
|
|
|
|
פסיקה במבחן | 23.1.2011
|
|
"אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר" אמר שופט בית-המשפט העליון האמריקאי לואיס ברנדייס. הפומביות היא מהערובות המרכזיות לתקינות השלטון. זו אחת הסיבות שבתי-המשפט דנים בפומבי. זו אחת הסיבות שמערכות משפט דמוקרטיות סולדות ממעצרים חשאיים וממתקני כליאה חשאיים. הציטוט המפורסם של ברנדייס אינו מופיע בפסק-דינה של נשיאת בית-המשפט העליון, דורית בייניש, בעניין מתקן הכליאה הסודי המכונה 1391. אולם שאלות של גילוי ושל...
|
|
|
|
|
פסיקה במבחן | 2690/09 | 30.11.2010
|
|
פלסטינים מהגדה המערבית מועברים דרך קבע למעצר ולמאסר במתקני כליאה בשטח ישראל. בנוסף, הליכים משפטיים בעניינם של פלסטינים מהגדה מתקיימים בבתי משפט צבאיים בתחומי ישראל. העותרים, ארגוני זכויות אדם, טענו בעתירה לבג"ץ כי המדיניות של החזקת עצורים ואסירים פלסטינים בישראל מנוגדת לאיסור המוחלט שבאמנת ג'נבה הרביעית על העברה כפויה וגירוש של אזרחים מוגנים מן השטח הכבוש לשטחה של המעצמה הכובשת, יהא המניע אשר י...
|
|
|
|
|
פסיקה במבחן | 282/88 | 15.11.2010
|
|
פסק-דין מובראק עווד[1] הוא לכאורה מופת לניתוח משפטי, המצטיין בכל המעלות של פשטות, עקביות וחסכנות. פסק-הדין רתם את החשיבה המשפטית הגאונית שבה נכתב לשירות דיכוי ההתקוממות הפלסטינית נגד הכיבוש הישראלי (בטווח המיידי) ולשירות השאיפות הדמוגרפיות של ישראל בירושלים המזרחית (במבט ארוך טווח יותר). בגיבוי המשפטי של פסק-דין זה, הפכה ישראל את מציאות החיים של דורות של פלסטינים תושבי ירושלים המזרחית לבלתי-אפש...
|
|
|
|
|
פסיקה במבחן | 11447/04 | 20.2.2010
|
|
בשנת 2003 הגיש המוקד להגנת הפרט עתירה עקרונית כנגד עצם קיומו של מתקן כליאה סודי בישראל, מתקן 1391, הנמצא במחנה צבאי סודי במרכז הארץ.[1] מעדויות שהצטברו במוקד התברר, כי תחת מעטה החשאיות ובהיעדר פיקוח ציבורי ומשפטי, נחשפו עצירים במתקן לתנאי כליאה משפילים ובלתי אנושיים ולשיטות חקירה פסולות, העולות כדי עינויים. בתגובתה לעתירה הודיעה פרקליטות המדינה, כי בשנים האחרונות הוחזקו במתקן עצירים בודדים וכי ...
|
|
|
|
|
פסיקה במבחן | 1730/96 | 1.8.2010
|
|
השקפות מסוימות ראויות להישמע בבית המשפט העליון של ישראל רק כדעת מיעוט, ככל הנראה. כך, למשל, דעתו הנחרצת של השופט מישאל חשין כנגד הריסת בתים כענישה קולקטיבית.ישראל הורסת בתים כצעד עונשי בחסות תקנות ההגנה (שעת-חירום) שהתקינה האימפריה הבריטית בשנת 1945, במאבקה נגד תנועות המרי היהודיות והפלסטיניות בפלסטינה-ארץ-ישראל. התקנות הללו היוו אמצעי דיכוי חריף, ואיפשרו בין היתר הכפפת אזרחים לבתי-משפט צבאיים,...
|
|
|
|
|
פסיקה במבחן | 390/79 | 20.7.2010
|
|
פסק-הדין בעניין דויקאת[1] (המוכר גם כפסק-דין אלון מורה) נחשב לנקודת אור בפסיקתו של בית-המשפט העליון הישראלי בנוגע לשטחים הכבושים. השופט לנדוי, שכתב את חוות-הדעת העיקרית בתיק, ראה, ללא ספק, את ההכרעה לטובת התושבים הפלסטינים כהכרעה נועזת, צעד דרמטי ואמיץ שבית-המשפט עוד עלול לשלם עליו מחיר. וכך כתב בפתח דבריו, בקטע שמרבים לצטטו:רב החשש שבית-המשפט יראה כאילו נטש את מקומו הראוי לו וירד אל תוך זירת ה...
|
|
|
|
|
פסיקה במבחן | 5148/08 | 5.7.2010
|
|
"כסת"ח" אינו ביטוי תקני בשפה העברית, אבל מאחר שטיוח אינו מעשה תקני בעולם המשפט, מדוע לתאר אותו בשפה תקנית דווקא?וכך כתבו שופטי בית-המשפט העליון בפסק-דינם בבג"ץ 5148/08 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' הרמטכ"ל (2009):עיקרה של העתירה – הסרת האיסור על כניסת תושבים פלסטינים דרך מחסום בית הערבה - נענתה בכך שמאז סוף חודש אוגוסט 2008 הופסקה פעילות מחסום בית הערבה במתכונת שהיתה נהוגה קודם לכן, לפיה נחסמה...
|
|