|
|
|
עיתונות מקומית, אבישי גרינצייג | 19.3.2019
|
|
באגודה לזכויות האזרח פנו ליועמ"ש בטענה שמדובר בתעמולת בחירות. המוקד להגנת הפרט דורש כי הדיינים לא ידונו בעניינם של פלסטינים מיו"ש
|
|
|
|
|
תכתובת עקרונית | 17.3.2019
|
|
דרישת האגודה לזכויות האזרח וחמישה ארגוני זכויות אדם נוספים, בהם המוקד להגנת הפרט, מן היועץ המשפטי לממשלה לבטל את מינוים של דיינים לבית הדין לעררים. הארגונים טוענים כי מינוי הדיינים מהווה תעמולת בחירות וכי הודעת שרת המשפטים עליו מדגישה את הרקע שממנו באו ולא את כישוריהם. הארגונים מוסיפים שלפי הנחיית היועץ על השרים לנהוג איפוק בהפעלת סמכויותיהם לגבי עניינים שאין כורח להכריע בהם בתקופת מערכת הבחירו...
|
|
|
|
|
עיתונות מקומית, עמירה הס | 15.3.2019
|
|
מוסטפא אל חארוף, צלם עיתונות בן 31, נעצר לילה אחד בינואר בטענה שהוא שוהה בלתי חוקי בעיר שבה הוא חי מגיל 12, והושלך לכלא. המדינה טוענת שמקומו בירדן, שהוא אינו אזרח בה
|
|
|
|
|
|
|
המוקד להגנת הפרט במחאה חריפה לשרת המשפטים וליועץ המשפטי לממשלה: מינוים של דיינים חדשים לבתי הדין לעררים במהלך תקופת בחירות הוא בבחינת מחטף פסול
|
|
|
|
|
תכתובת עקרונית | 13.3.2019
|
|
מחאת המוקד להגנת הפרט בפני שרת המשפטים על מינויים של שני דיינים חדשים לבתי הדין לעררים. המוקד טוען שיש טעם לפגם במועד המינוי, פחות מחודש לפני הבחירות לכנסת, ומעלה חשש ששיקולים מפלגתיים ואישיים השפיעו על הבחירה. המוקד מוסיף כי הרקע שממנו באים הדיינים החדשים והשקפת עולמם עשויים להצביע על חלק מהעילה למינוי החפוז. לבסוף מבקש המוקד כי דיינים המתגוררים בהתנחלויות או מאחזים בשטחים הכבושים - כך אחד הדי...
|
|
|
|
|
|
|
המוקד לבג"ץ: יש לתת מעמד של קבע לתושבי השטחים הכבושים החיים בישראל כדין זה שנים, משהגיעו לעשור השישי לחייהם. בהעדר כל טיעון ביטחוני כלפיהם, אין הצדקה להמשך הפגיעה בזכויותיהם
|
|
|
|
|
עתירה לבג"ץ | 10.2.2019
|
|
עתירת המוקד להגנת הפרט לתת מעמד של תושב קבע בישראל לאדם בן 57, יליד הגדה המערבית, שהוכר כתושב ארעי במסגרת הליך לאיחוד משפחות עם תושבת ירושלים. העתירה היא חלק מקבוצת עתירות שעניינן דרישה לשדרג את מעמדם של פלסטינים שמלאו להם 50 ו-55 שנה, החיים בישראל כדין באמצעות היתרי שהייה או מעמד ארעי בלבד. לחלופין, מוצע בעתירות כי ייקבע רף גיל עליון שיאפשר לבני גילאים אלה להשלים את ההליכים לאיחוד משפחות ולקבל...
|
|
|
|
|
עיתונות מקומית, עמירה הס | 9.1.2019
|
|
השופט עודד שחם דחה את ערעור משרד הפנים, שביקש לבטל אישור שהייה לאמו של מוסטפא חטיב, שנורה למוות, וקבע כי הגירוש יעניש אותה על מעשים שלא עשתה ויפגע בזכותה לחיי משפחה
|
|
|
|
|
|
|
בית המשפט לעניינים מנהליים דוחה את ערעור המדינה וקובע: לא ניתן לגרש מטעמי "הרתעה", "ענישה" או "אחריות הורית" אֵם שבנה נחשד בביצוע פיגוע, ואילו היא אינה נחשדת בדבר. החלטת שר הפנים חייבת "להיות מבוססת על שיקולים ממין העניין"
|
|
|
|
|
פסיקה / מחוזי | 3.1.2019
|
|
דחיית ערעור המדינה על קבלת ערר המוקד להגנת הפרט נגד כוונתה לגרש את אמו של נער שנחשד בדקירת שוטר מג"ב בירושלים ב-2015. בית המשפט דוחה את טענת המדינה וקובע כי "מעיקרה, החלטת משרד הפנים אינה מבוססת על שיקולי הרתעה, ספציפית או כללית", ומדגיש כי אין טענה כי האם הייתה מודעת לכוונות בנה, וכי "קשה שלא להתרשם כי בהחלטות בעניינה של המשיבה היה טמון יסוד ענישתי, בגין מעשים שלא עשתה, ואינה אחראית להם". בית ...
|
|
|
|
|
|
|
רק בעקבות עתירה לבג"ץ: אושרה בקשתה של פלסטינית, בת זוגו של תושב ירושלים המזרחית ואם לילד במצב בריאותי קשה, להיתר שהייה בישראל
|
|
|
|
|
תכתובת עקרונית | 25.10.2018
|
|
החלטת הוועדה ההומניטארית לתת מעמד בישראל, בהתאם לבקשת המוקד להגנת הפרט, לפלסטינית תושבת הגדה המערבית שהתחתנה עם תושב ירושלים המזרחית. לבני הזוג שלושה ילדים, ואחד מהם סובל מבעיות רפואיות חמורות וזקוק להשגחה צמודה. האישה לא זכאית לקבל מעמד בישראל כיוון שטרם מלאו לה 25 שנה, גיל הסף הקבוע בחוק. הוועדה החליטה שהאישה זכאית להיתר שהייה בישראל בעיקר בשל מצבו של בנה, המוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כנכה...
|
|
|
|
|
|
|
המוקד לשר הפנים: יש להחיל את ההחלטה משנת 2016, לתת מעמד ארעי לפלסטינים החיים בישראל שנים ארוכות כדין, גם על בעלי נסיבות הומניטאריות וילדים שבגרו
|
|
|
|
|
|
|
פסק דין בערר של המוקד להגנת הפרט: על משרד הפנים להבטיח רצף של שהייה חוקית בישראל למבקשי מעמד הפועלים בהתאם לנהליו
|
|
|
|
|
תכתובת עקרונית | 21.10.2018
|
|
|
|
|
|
|
פסיקה | 5501-18 | 21.10.2018
|
|
קבלת ערר המוקד להגנת הפרט התובע להאריך את היתר התושבות הארעית של פלסטינית החיה בירושלים זה כמעט עשרים שנה. משרד הפנים לא האריך את ההיתר כיוון שטרם התקבלה עמדת גורמי הביטחון בעניין. בית המשפט דוחה את טענת המדינה וחוזר על קביעתו כי "אשרה בה החזיק אדם כדין, תוארך כל עוד אין תשובה בבקשה להאריכה או בבקשתו להפנות אותו למעמד לפי נוהל אחר". בית המשפט פוסק הוצאות בסך 1,500 ש"ח לטובת המוקד.
|
|
|
|
|
|
|
המוקד לשר הפנים: יש לקבוע רף גיל עליון לתחולתו של חוק האזרחות והכניסה לישראל
|
|
|
|
|
תכתובת עקרונית | 25.9.2018
|
|
פניית המוקד להגנת הפרט לשר הפנים בבקשה לתקן את חוק האזרחות כך שייקבע רף גיל עליון שמעליו לא יחול עוד האיסור על מתן מעמד חוקי לתושבי השטחים הנמצאים בהליך לאיחוד משפחות עם תושבי ישראל או אזרחיה. נוהלי הצבא קובעים שנשים פלסטיניות בנות חמישים ומעלה וגברים פלסטינים בני 55 ומעלה אינם נדרשים להיתר כניסה לישראל, ורשאים להיכנס אליה מהגדה המערבית באופן יומיומי. המוקד טוען כי עולה מכך שלשיטת גורמי הביטחון...
|
|
|
|
|
|
|
המדינה בערעור על החלטת בית הדין לעררים: לשר הפנים יש סמכות לגרש אישה מביתה בשל מעשה המיוחס לבנה
|
|
|
|
|
ערעור | 11930-07-18 | 4.7.2018
|
|
ערעור המדינה על קבלת ערר המוקד להגנת הפרט נגד כוונתה לגרש את אימו של נער שנחשד בדקירת שוטר מג"ב בירושלים ב-2015. המדינה טוענת שפסק הדין פירושו "צמצום משמעותי של שיקול הדעת הרחב של שר הפנים", שאין מקום לצמצום זה, ושיש לבחון כל מקרה לגופו. המדינה מדגישה כי כאשר בוחנים את נסיבות המקרה, אין זה סביר לחייב את משרד הפנים להמשיך לתת לאישה היתרי שהייה בירושלים. המדינה מוסיפה כי "לקביעתו העקרונית של בית ...
|
|