ישראל ניסתה ללא הצלחה לגרש את מען אבו חאפז לברזיל, מקום הולדתו שעזב בילדותו. לפי סיכום זמני עם הפרקליטות הוא יקבל היתר ביקור בגדה לשנה, ובתמורה יסדיר דרכון ברזילאי

חופשי בביתו: בעקבות עתירת המוקד לבג"ץ, מען אבו חאפז שוחרר לאחר שהוחזק בכלא שנתיים וחצי כמועמד לגירוש

מחר יתקיים דיון בבג"ץ בעתירת המוקד להגנת הפרט: יש לתת מעמד בגדה המערבית לצעיר פלסטיני המוחזק במעצר מזה שנתיים וחצי בניסיון לגרשו לברזיל

בעקבות התערבות המוקד: נבלמה כוונת ישראל לגרש לירדן פלסטיני המתגורר מאז ילדותו בגדה המערבית. האיש שוחרר לביתו לאחר שהוחזק כשלושה חודשים באגף כליאה לשוהים בלתי חוקיים

המוקד בעתירה לבג"ץ בשמו של צעיר פלסטיני הכלוא בכלא בישראל כ"שוהה בלתי חוקי" זה למעלה משנתיים: אלמלא הקפיאה ישראל את ההליכים לאיחוד משפחות בגדה המערבית, לא היה בסיס לכליאתו של הצעיר

על פי התקשורת הפלסטינית: ילדים שנולדו בחו"ל להורה שהוא תושב השטחים, לא יידרשו עוד לקבל מישראל היתר על מנת להיכנס לגדה המערבית ולהירשם במרשם האוכלוסין של השטחים, ובלבד שהם מתחת לגיל 14

דיווח של סוכנות הידיעות "מען" כי ישראל החליטה לאפשר לילדים עד גיל 14 שאחד מהוריהם תושב השטחים להיכנס לגדה המערבית ולהירשם במרשם האוכלוסין הפלסטיני, בלי שיידרשו להחזיק ברישיון ביקור מיוחד. על פי הכתבה, ההחלטה התקבלה לאחר מגעים ממושכים בין הצד הישראלי לפלסטיני, והיא עתידה להשפיע על למעלה מ-5000 קטינים ילידי חו"ל מדי שנה.באדיבות סוכנות הידיעות הפלסטינית מען

נייר עמדה של המוקד להגנת הפרט וארגון גישה לוועדת האו"ם לענייני זכויות הילד, בנושא הנוהל הצבאי ל"השתקעות" בגדה המערבית, המונע איחוד של משפחות החצויות בין רצועת עזה והגדה המערבית ומפריד בין ילדים והוריהם. בין היתר טוענים הארגונים כי הנוהל מנוגד לחובותיה של ישראל מכוח האמנה בדבר זכויות הילד, שישראל חתומה עליה. הארגונים מוסיפים כי כיוון שהנוהל אינו מאפשר לילד לעבור לגדה כדי לגור עם אמו או אביו אלא ...

דו"ח של ארגון Human Rights Watch המתעד כיצד ישראל מדירה פלסטינים ממרשם האוכלוסין בשטחים הכבושים ומטילה הגבלות רחבות על אלו שכן רשומים בו. בדו"ח נטען כי שליטת ישראל במרשם האוכלוסין פוגעת פגיעה קשה ביכולתם של הפלסטינים לגור בשטחים הכבושים, לנוע בתוכם ולצאת מהם לחו"ל, וכך פוגעת בזכויות יסוד כגון הזכות לחיי משפחה, לטיפול רפואי ולחינוך. מהדו"ח עולה כי את התנהלות ישראל אי אפשר להצדיק בשיקולי ביטחון, ...

בית המשפט העליון חייב את המדינה בתשלום 7,500 ש"ח הוצאות משפט: הצבא התיר לפלסטינית בת 16 להיכנס לגדה המערבית ולהירשם במרשם בשטחים רק בעקבות עתירת המוקד להגנת הפרט

החלטה בבקשת המוקד להגנת הפרט לחייב את הצבא בהוצאות העותרים כיוון שהסעד המבוקש – לאפשר לפלסטינית בת 16 מירדן להיכנס לגדה המערבית על מנת שתוכל להירשם במרשם האוכלוסין בשטחים – התקבל רק בעקבות הגשת העתירה. הבקשה התקבלה, והמדינה חויבה בהוצאות המשפט ובשכר טרחת עורך דין בסך 7,500 ש"ח. בית המשפט קובע כי הגשת העתירה והדיון בה תרמו באופן מהותי לגיבוש עמדת הצבא, וכי עצם הטענה שהסעד ניתן לעותרת "לפנים משור...

המוקד להגנת הפרט עתר לבג"ץ בעניינו של קטין פלסטיני מירדן שביקש להירשם במרשם האוכלוסין בשטחים אף שעבר כבר את גיל 16: ביהמ"ש דחה את העתירה ואף ראה לנכון להביע את דעתו לגבי איכות חיי העותר בירדן לעומת "מצוקתם של אחרים במצב המדיני הנוכחי"   

עתירת המוקד להגנת הפרט לאפשר לשלוש ילדות מירדן לעבור להתגורר בגדה המערבית עם דודן שהוא האפטרופוס שלהן ולהירשם במרשם האוכלוסין הפלסטיני. הילדות הן בנות לתושב שטחים שמת ולאם ירדנית שזנחה אותן לאחר מות האב. לטענת העותרים נוקט מפקד הצבא זה כשלוש שנים סחבת בטיפול בבקשת היתומות, ובכך מפר הצבא הפרה בוטה של חובותיו ככובש על פי המשפט הבינלאומי, פוגע קשות בזכויות אדם בסיסיות של היתומות, וחוטא במינהל לא ת...

פסק דין בעתירת המוקד לאשר את רישומו של קטין פלסטיני שעבר את גיל 16 במרשם האוכלוסין בשטחים. העתירה נדחתה. בית המשפט סירב לאשר את הבקשה, כדי למנוע תקדים שלפיו כל מי שמלאו לו 16 לפני ביטול ההקפאה יורשה להירשם. ביהמ"ש הגדיל לעשות והחווה את דעתו על כך שמצבו של העותר טוב משל אחרים כיוון שמרכז חייו בירדן.

תגובה נוספת של המוקד להגנת הפרט על תשובת המדינה בעתירה לרישומו של פלסטיני שעבר את גיל 16 במרשם האוכלוסין בשטחים. העותרים מדגישים כי העותר היה זכאי להירשם במרשם בשטחים בין 1995 ו-2005, אך ישראל הקפיאה את האפשרות לעשות זאת מאז ספטמבר 2000 ועד מיד אחרי יום הולדתו ה-16 של העותר, בלי להודיעו ובלי לאפשר הליך רישום חלופי. לא ייתכן, מדגישים העותרים, שישראל תמנע את זכויות העותר במשך שנים ואז תטען שהוא א...

תגובת המדינה לעתירת המוקד להגנת הפרט בעניין רישום קטין פלסטיני שעבר את גיל 16 במרשם האוכלוסין בשטחים. המשיב טוען כי לעותר אין זכות להירשם כאמור כיוון שעבר את הגיל הקובע, וכיוון שבעודו בגיל המאפשר זאת לא הוגשה בקשה לאישור ביקורו בגדה או לרישום ללא נוכחותו, והעיכוב לא נבע אפוא רק מפעולות הצבא. המשיב טוען כי בקשת העותרים היא מחוץ למסגרת הסכם הביניים, וקבלת עמדתם תהיה למעשה הרחבה של ההסכם.

עתירת המוקד להגנת הפרט להורות לצבא לאפשר לפלסטינית בת 16 מירדן להיכנס לגדה המערבית על מנת שתוכל להירשם במרשם האוכלוסין בשטחים. הבקשה בעניינה הוגשה בטרם הגיעה לגיל 16 אולם הצבא דחה אותה – תחילה בשל החרם אותו החליטה ממשלת ישראל להטיל על הרשות הפלסטינית ואחר כך באמצעות הדרישה, הבלתי מעשית, שהבקשה תועבר באמצעות "פקיד זוטר, שאינו מזוהה חמא"ס". המוקד טוען כי מדיניות ישראל להחרים את פקידי הרשות הפלסטי...