צעד נוסף בסיפוח הזוחל של הגדה המערבית: נכנס לתוקפו חוק המעביר את הסמכות לדון בחלק מהעתירות העוסקות בשטחים הכבושים, מבג"ץ לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים

בהחלטה תקדימית: בית הדין לעררים קיבל את בקשת המוקד להשית הוצאות על משרד הפנים בגין ביזוי פסק דין

כשירות למען מי שרוצות לדעת יותר, ואינן דוברות ערבית, הנה הצעות לקריאה נוספת, שתספק עוד קצת מידע מטלטל בשגרתיות שלו

חוק יסוד הקובע כי ירושלים היא בירת ישראל. החוק, שתוקן בינואר 2018, קובע כי הממשלה תידרש לגייס רוב של 80 חברי כנסת על מנת להעביר לישות מדינית אחרת "כל סמכות המתייחסת לתחום עיריית ירושלים", ועם זאת די ברוב של 61 חברי כנסת לביטול שריון זה. בנוסף, החוק מאפשר לשנות את הגבולות המוניציפליים של העיר ברוב רגיל של חברי כנסת ואינו מחייב רוב של 61 כבעבר.

המוקד בעתירה לבג"ץ: יש לתת לפלסטינים שרכושם הוחרם בעבר על ידי הצבא את האפשרות לערער על כך בפני הוועדה המיוחדת שהוקמה בנושא בהנחיית בית המשפט

המוקד למדינה: העומס על בית הדין לעררים פוגע בזכויות הפונים אליו ויש לשקול מחדש את אופן המשך תפקודו

תגובת המדינה בשתי עתירות המוקד להגנת הפרט להורות לצבא לבטל צו הקובע כי החלטת המפקד הצבאי להחרים רכוש מכוח תקנות ההגנה (שעת חירום) ניתנת לערעור רק בפני בג"ץ, ולא בפני בית משפט צבאי. המדינה טוענת כי אין לבתי המשפט הצבאיים בשטחים הסמכות והמיומנות לדון בהחרמות מינהליות מכוח תקנות ההגנה, וכי הצו שהוצא "בא להבהיר את המצב המשפטי הקיים". בנוסף טוענת המדינה כי בתי המשפט הצבאיים בשטחים הוקמו כדי לדון בהל...

במכתב לוינשטיין כתבו "בצלם", "יש דין" ואחרים כי "מספר האזרחים הרוגים הגבוה בשג'עיה מעלה חששות כבדים בנוגע לחוקיות התנהלותו הצבא"

בג"ץ הותיר את "חוק החרם" על כנו: הקוראים לחרם על ישראל או על "איזור שנמצא בשליטתה" יהיו חשופים לתביעות פיצויים

פסק דין של בית המשפט העליון בארבע עתירות שהגישו ארגונים לזכויות אדם, ביניהם המוקד להגנת הפרט, בדרישה להורות למדינה לבטל את חוק החרם, המאפשר נקיטת סנקציות על מי שקורא להטיל חרם על ישראל או על איזור הנמצא בשליטתה. שופטי הרוב בבג"ץ דחו את העתירות וביטלו רק את הסעיף המאפשר לתבוע פיצויים ללא הוכחת נזק. בית המשפט קבע כי "קריאה לחרם נכנסת למסגרת הקטגוריה המכונה בספרות החוקתית: הפרדוקס הדמוקרטי, אשר ב...

הצבא במענה לפנייה לפי חוק חופש המידע: בין השנים 2013-2011 חל גידול של מאות אחוזים במספר הצווים שהוציא הצבא להחרמת רכושם של פלסטינים

פניית ארבעה ארגוני זכויות אדם, ביניהם המוקד להגנת הפרט, לשרת המשפטים, בקריאה להפחית את אגרות בית המשפט בהליכים שעניינם חופש המידע. במקרים רבים לא די בהגשת בקשה לקבלת מידע מסוים, ונדרשת פנייה לערכאות; וכי הבדל העלות בין בקשה לקבלת מידע ובין הליך משפטי לאותה מטרה אינו פרופורציונלי, והוא מהווה חסם משמעותי בפני קידום תכליותיו של חוק חופש המידע.

עתירה המוקד להגנת הפרט להורות לצבא לבטל צו הקובע כי החלטת המפקד הצבאי להחרים רכוש מכוח תקנות ההגנה (שעת חירום) ניתנת לערעור רק בפני בג"ץ, ולא בפני בית משפט צבאי. המוקד טוען כי הצו פוגע בזכות הגישה לערכאות, המעוגנת הן במשפט הבינלאומי והן בפסיקות בג"ץ. למעשה עלול הצו למנוע מתושבים פלסטינים להיות נוכחים בדיוני בית המשפט ולהציג במהלכם הוכחות וטענות עובדתיות לגבי ההחרמה, וכך גדל הסיכון של החרמת רכוש...

המוקד פונה לבג"ץ: יש להורות על ביטול הצו הצבאי החדש, הקובע שאין אפשרות לערער על החלטת הצבא להחרים רכוש של פלסטינים

סיכומי המוקד בעניין סמכות בית המשפט לדון בערעורים על החרמת כספים על ידי הצבא, לאור צו חדש הקובע מפורשות כי אין לבית המשפט הצבאי סמכות לכך. המוקד טוען כי הצו עומד בניגוד לכללי המשפט הבינלאומי ולעקרונות המשפט המינהלי והחוקתי בישראל, ודורש מבית המשפט לבטלו. למצער מבקש המוקד מבית המשפט להעביר את הדיון בתיק לערכאה המשפטית המוסמכת לכך.

סיכומי הצבא בעניין סמכותו של בית המשפט הצבאי לדון בערעורים על החרמת כספים על ידי הצבא, מכוח תקנות ההגנה לשעת חירום. לטענת הצבא, הצו החדש מבהיר שלבית המשפט הצבאי אין סמכות לדון בערעורים כאלה. עוד טוען הצבא כי גם במצב החוקי שהיה קיים לפני פרסום הצו לא הייתה לבית המשפט סמכות כזו, ופרסומו רק מחדד את המציאות החוקית הקיימת.