|
|
ערבונות בסך עשרות אלפי שקלים נדרשים במסגרת ערעורים על פסיקות של בית המשפט המחוזי: הדבר עלול להותיר את אפשרות הערעור של פלסטינים לבית המשפט העליון "על הנייר" בלבד
|
|
|
תגובה | 1.8.2019
|
תגובת המדינה לבקשת המוקד להגנת הפרט להפחית את סכום העירבון שנקבע בערעור שהגיש על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות את עתירתו לתת היתר יציאה מהארץ לפלסטיני תושב הגדה המערבית המעוניין לצאת לשנה לחו"ל לצורכי עבודה ומחקר אקדמי. המדינה מבקשת מבית מהשפט לדחות את הבקשה, וטוענת שהמוקד לא הוכיח את שני התנאים הנדרשים להפחתת עירבון, שהם חוסר יכולת כלכלית וסיכויים גבוהים להצלחתו בעירור.
|
|
|
בקשה | 29.7.2019
|
בקשת המוקד להגנת הפרט מבית המשפט להפחית את סכום העירבון שנקבע בערעור שהגיש על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות את עתירתו לתת היתר יציאה מהארץ לפלסטיני תושב הגדה המערבית המעוניין לצאת לשנה לחו"ל לצורכי עבודה ומחקר אקדמי. המוקד טוען שסכום זה אינו הולם את סכום ההוצאות המרבי הצפוי להיפסק אם הערעור ידחה. המוקד מוסיף שעירבון גבוה סותר את העיקרון שלפיו "אין נטייה לנעול בפני תובע את שערי בית המשפט אך משום ...
|
|
|
בקשה | 21.7.2019
|
|
|
|
|
צעד נוסף בסיפוח הזוחל של הגדה המערבית: נכנס לתוקפו חוק המעביר את הסמכות לדון בחלק מהעתירות העוסקות בשטחים הכבושים, מבג"ץ לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים
|
|
|
|
בהחלטה תקדימית: בית הדין לעררים קיבל את בקשת המוקד להשית הוצאות על משרד הפנים בגין ביזוי פסק דין
|
|
|
חוק | 17.7.2018
|
|
|
|
עיתונות מקומית, עמירה הס | 29.4.2018
|
כשירות למען מי שרוצות לדעת יותר, ואינן דוברות ערבית, הנה הצעות לקריאה נוספת, שתספק עוד קצת מידע מטלטל בשגרתיות שלו
|
|
|
חוק יסוד | 7.1.2018
|
חוק יסוד הקובע כי ירושלים היא בירת ישראל. החוק, שתוקן בינואר 2018, קובע כי הממשלה תידרש לגייס רוב של 80 חברי כנסת על מנת להעביר לישות מדינית אחרת "כל סמכות המתייחסת לתחום עיריית ירושלים", ועם זאת די ברוב של 61 חברי כנסת לביטול שריון זה. בנוסף, החוק מאפשר לשנות את הגבולות המוניציפליים של העיר ברוב רגיל של חברי כנסת ואינו מחייב רוב של 61 כבעבר.
|
|
|
|
המוקד בעתירה לבג"ץ: יש לתת לפלסטינים שרכושם הוחרם בעבר על ידי הצבא את האפשרות לערער על כך בפני הוועדה המיוחדת שהוקמה בנושא בהנחיית בית המשפט
|
|
|
פסיקה / עליון | 4264/16 | 8.12.2016
|
|
|
|
ועדת כנסת | 25.5.2016
|
דיווח על דיון בוועדת הפנים של הכנסת בעניין בית הדין לעררים. הוועדה מסרבת לבקשת משרד המשפטים להפוך את הצו המורה על הקמתו לקבוע, אך מאריכה אותו עד סוף שנת 2016. נציג המוקד להגנת הפרט טוען שתפקוד בית הדין לקוי כיוון שכוח האדם בו חסר. יו"ר הוועדה מציין כי משרד המשפטים לא נתן לו כלים לבחון האם יש די דיינים, וכי על המשרד היה לשבת עם הארגונים ולשמוע אותם. יושב הראש מוסיף כי "הצו עוד לא מבושל לחקיקה קב...
|
|
|
|
המוקד למדינה: העומס על בית הדין לעררים פוגע בזכויות הפונים אליו ויש לשקול מחדש את אופן המשך תפקודו
|
|
|
תגובה | 1785/14 | 30.12.2015
|
תגובת המדינה בשתי עתירות המוקד להגנת הפרט להורות לצבא לבטל צו הקובע כי החלטת המפקד הצבאי להחרים רכוש מכוח תקנות ההגנה (שעת חירום) ניתנת לערעור רק בפני בג"ץ, ולא בפני בית משפט צבאי. המדינה טוענת כי אין לבתי המשפט הצבאיים בשטחים הסמכות והמיומנות לדון בהחרמות מינהליות מכוח תקנות ההגנה, וכי הצו שהוצא "בא להבהיר את המצב המשפטי הקיים". בנוסף טוענת המדינה כי בתי המשפט הצבאיים בשטחים הוקמו כדי לדון בהל...
|
|
|
עיתונות מקומית, רויטל חובל | 21.5.2015
|
במכתב לוינשטיין כתבו "בצלם", "יש דין" ואחרים כי "מספר האזרחים הרוגים הגבוה בשג'עיה מעלה חששות כבדים בנוגע לחוקיות התנהלותו הצבא"
|
|
|
|
בג"ץ הותיר את "חוק החרם" על כנו: הקוראים לחרם על ישראל או על "איזור שנמצא בשליטתה" יהיו חשופים לתביעות פיצויים
|
|
|
פסיקה / עליון | 5239/11 | 15.4.2015
|
פסק דין של בית המשפט העליון בארבע עתירות שהגישו ארגונים לזכויות אדם, ביניהם המוקד להגנת הפרט, בדרישה להורות למדינה לבטל את חוק החרם, המאפשר נקיטת סנקציות על מי שקורא להטיל חרם על ישראל או על איזור הנמצא בשליטתה. שופטי הרוב בבג"ץ דחו את העתירות וביטלו רק את הסעיף המאפשר לתבוע פיצויים ללא הוכחת נזק. בית המשפט קבע כי "קריאה לחרם נכנסת למסגרת הקטגוריה המכונה בספרות החוקתית: הפרדוקס הדמוקרטי, אשר ב...
|
|
|
תכתובת עקרונית | 12.11.2014
|
|
|
|
|
הצבא במענה לפנייה לפי חוק חופש המידע: בין השנים 2013-2011 חל גידול של מאות אחוזים במספר הצווים שהוציא הצבא להחרמת רכושם של פלסטינים
|
|
|
תכתובת עקרונית | 13.8.2014
|
פניית ארבעה ארגוני זכויות אדם, ביניהם המוקד להגנת הפרט, לשרת המשפטים, בקריאה להפחית את אגרות בית המשפט בהליכים שעניינם חופש המידע. במקרים רבים לא די בהגשת בקשה לקבלת מידע מסוים, ונדרשת פנייה לערכאות; וכי הבדל העלות בין בקשה לקבלת מידע ובין הליך משפטי לאותה מטרה אינו פרופורציונלי, והוא מהווה חסם משמעותי בפני קידום תכליותיו של חוק חופש המידע.
|
|