שפוט ביטחוני
עצור ביטחוני
עצור מינהלי
סה"כ

צירי זמן

במהלך שנות הכיבוש הישראלי בשטחים חלו תמורות רבות בכל אחד מהתחומים בהם עוסק המוקד להגנת הפרט. חוקים וצווים חדשים נכנסו לתוקף; פסקי דין תקדימיים התקבלו בבתי המשפט; הדין הבינלאומי התפתח; ומהלכים צבאיים ופוליטיים יצרו מציאות חדשה בכל פעם.

צירי הזמן מציגים את רצף מאורעות הכיבוש וההתפתחויות המשפטיות השונות לפי סדר התרחשותם.
איחוד משפחות בשטחים
עם כיבוש השטחים בשנת 1967 ערכה ישראל מפקד אוכלוסין בגדה המערבית וברצועת עזה. מאז, למעט ילדים עד גיל 16, מי שאינו רשום במרשם האוכלוסין, יכול – לכאורה – להירשם כתושב רק באמצעות בקשה לאיחוד משפחות (אחמ"ש). למרות שהסכמי אוסלו העבירו באופן פורמאלי את סמכויות ניהול מרשם האוכלוסין בשטחים לרשות הפלסטינית, בפועל, למעט במקרים חריגים, מונעת ישראל איחוד משפחות בשטחים. בבסיס מדיניותה של ישראל עומדת הגישה כי לתושבי השטחים לא קיימת זכות לאיחוד משפחות, ואישורים שבכל זאת ניתנים, אינם אלא מחווה של חסד מצד ישראל. מדיניות ההקפאה של ישראל נובעת משיקולים פוליטיים זרים, נעשית בנ...
לציר הזמן
הזכות שלא להיות נתון לעינויים 
הזכות שלא להיות נתון לעינויים היא זכות מוחלטת. המשפט הבינלאומי קובע כי אין חריגים לאיסור המוחלט על עינויים – המוגדרים כפשע נגד האנושות – גם לא בנסיבות של מלחמה או מאבק בטרור. המונח "עינויים" מוגדר על ידי האו"ם כ"מעשה אשר באמצעותו נגרם במכוון לאדם כאב או סבל חמור, בין אם פיזי, בין אם מנטאלי, במטרה להוציא ממנו או מאדם שלישי מידע או הודאה, להענישו על מעשה שביצע או נחשד בביצועו, הוא או אדם שלישי, או להפחיד או לאנוס אותו או אדם שלישי" (מתוך האמנה הבינלאומית נגד עינויים, 1984). מאז 1948 וביתר שאת מאז כיבוש השטחים, מענים ומתעללים כוחות הביטחון של ישראל – בראשות חוקרי שיר...
לציר הזמן
הריסת בתים עונשית 
מאז 1967 הורסת ישראל בתים של פלסטינים כחלק ממדיניות הענישה בשטחים הכבושים. הצבא מסתמך על תקנה 119 לתקנות ההגנה המנדטוריות לשעת חירום, המאפשרת מרווח פעולה נרחב מאוד, וגוזר בהחלטה מינהלית עונש קיצוני ובלתי הפיך זה. במקביל, ממשיך הצבא במדיניות ה"חישוף" – הריסת בתים ועקירת שדות ומטעים בהנמקות "ביטחוניות" – ובהריסת בתים בטיעונים מינהליים שונים ומשונים. הריסת בתים הינה ענישה קולקטיבית, המנוגדת לדין הבינלאומי ולעקרון היסוד במשפט הישראלי, לפיו אין מענישים אדם בגין מעשים שלא ביצע. הריסת הבתים אינה באה במקומה של ענישה פלילית אלא בנוסף לה, והנפגעים העיקריים ממנה הם דיירי הבית שנהר...
לציר הזמן
משטר ההיתרים ב"מרחב התפר"
בשנת 2002 מתחילה ישראל בבניית חומת הפרדה. החומה אינה מוקמת על הקו הירוק, כפי שמחייב החוק הבינלאומי, אלא חודרת עמוק אל תוך השטח הכבוש. קרקע פלסטינית נכלאת במתחם – המבודד מצדו האחד ממדינת ישראל ומצדו האחר מהגדה המערבית – שזכה לכינוי "מרחב התפר". מאז הקמת החומה, מקיים הצבא באיזור זה משטר היתרים דרקוני הדורש, בין השאר, כי כל פלסטיני המתגורר ב"מרחב התפר" או מעוניין להיכנס אליו יצטייד מראש בהיתר לשם כך. משטר ההיתרים משול למשטר אפרטהייד, שכן הוא תקף רק לפלסטינים, בעוד ישראלים ותיירים אינם נדרשים להיתר כלשהו על מנת להיכנס ל"מרחב התפר" ולשהות בו.יישומו של משטר ההיתרים ב...
לציר הזמן
מדיניות הבידול בין רצועת עזה לגדה המערבית
למרות המרחק הגיאוגרפי ביניהן, מהוות הגדה המערבית ורצועת עזה יחידה אינטגראלית אחת. פלסטינים משני האזורים חולקים זהות לאומית, שפה והיסטוריה משותפת. קשרי משפחה, התארגנויות חברתיות, מערכת הבריאות – כל אלה (ולא רק הם) חוצים את קווי התיחום שבין הגדה לרצועה. גם ישראל הכירה באחדות האינטגראלית של שני חלקי השטחים הכבושים, שעוגנה בהסכמים בינה לבין הרשות הפלסטינית.ואולם, החל מפרוץ האינתיפאדה השנייה, וביתר שאת מאז יישום תכנית ההתנתקות בשנת 2005 וההכרזה הישראלית על עזה כעל "ישות עוינת" בספטמבר 2007, לאחר שהחמאס תופס את השלטון ברצועה, נוקטת ישראל במדיניות שתכליתה לבודד את רצועת עזה ולנתקה באופן ...
לציר הזמן
רישום ילדים במרשם האוכלוסין של השטחים 
עם כיבוש השטחים בשנת 1967 ערכה ישראל מפקד אוכלוסין בגדה המערבית וברצועת עזה. פלסטינים שנכחו בשטחים נרשמו במרשם האוכלוסין כתושבי קבע. מאז מאפשרת ישראל לרשום במרשם האוכלוסין רק קטינים עד גיל 16, שלפחות אחד מהוריהם הינו תושב השטחים.בשנת 1995 הועברה לרשות הפלסטינית, במסגרת הסכמי אוסלו, הסמכות הבלעדית לרשום במרשם האוכלוסין ילדים עד גיל 16, גם אם נולדו בחו"ל. בפועל, חורגת ישראל באופן בוטה מהסכם הביניים, ומתנה את רישום הילדים בכך שיהיו נוכחים פיזית בשטחים בעת הרישום. כך, למעשה, שולטת ישראל ברישום, כיוון שפרט לילדים מתחת לגיל חמש, קטינים נדרשים לקבל מישראל רישיון ביקור על מנת להיכנס לגדה המערב...
לציר הזמן
תושבות בירושלים – 1967 עד היום
במהלך השנים מאז כיבוש ירושלים המזרחית, שינתה ישראל פעמים רבות את מדיניותה ביחס לתושבי העיר הפלסטינים, ויצרה חוקים ונהלים שהקימו מחסומים בלתי נראים בחיי היום יום של התושבים. ציר הזמן האינטראקטיבי מציג את השינויים וההתפתחויות במשפט ובפרקטיקה בנושאי איחוד משפחות, שלילת תושבות ורישום ילדים בירושלים המזרחית.למידע נוסף, לחצו על ציר הזמן הכולל קישורים לכתבי בי-דין, חקיקה ועדכונים מתוך אתר המוקד להגנת הפרט. גרסת הדפסה
לציר הזמן
mail@hamoked.org.il (02) 627 1698 (02) 627 6317

red-id | רד אינטראקטיב