ביום 22.11.2020
עתר המוקד לבג"ץ ודרש שדרך המלך תהא זימון קטינים לחקירה באמצעות הוריהם. העתירה מבוססת על
מחקר מקיף שערך המוקד בשנים האחרונות, הכולל עשרות עדויות מקטינים שנעצרו מביתם באישון לילה. מן העדויות עולה כי מעצר לילי הינו אמצעי טראומטי ופוגעני ביותר, המשמש את כוחות הביטחון כברירת המחדל להבאת הקטינים, מבלי שקודם לו ניסיון לזמנם לחקירה.
בתגובתה מיום 2.5.2021,
טענה המדינה, בין היתר, כי יש לדחות את העתירה שכן אין בדין כל הוראות מחייבות לעניין "עיתוי ואופן המעצר". סמוך למועד הדיון בעתירה, הגישה המדינה
תגובה נוספת ביום 29.7.2021, בה עדכנה את בג"ץ כי הצבא והמשטרה גיבשו לאחרונה נוהל לעניין "זימון קטינים חשודים לפני מעצר יזום באזור יהודה ושומרון". לתגובה לא צורף הנוהל עצמו אלא רק נמסרה "ליבתו הבלתי מסווגת". המדינה הדגישה כי עמדתה עודנה כי דין העתירה להידחות, אך הבהירה כי ניתן לדידה לבטל את הדיון ולאפשר לעותרים להגיש עתירה מתוקנת. המוקד התנגד להצעה זו משום ש"מדובר בנוהל מסווג שהעותרים חשופים רק לפרפראזה ממנו לפי בחירת המשיבים".
על פי ליבת הנוהל, הנוהל לא יחול על קטינים "הדרושים לחקירה שלא על ידי משטרת ישראל" או קטינים הנחשדים ב"עבירות חמורות" או "בעלי עבר פלילי בעבירות חמורות". נוכח העובדה כי תחת ההגדרה "עבירה חמורה" חוסים מעשים בטווח נרחב של דרגות חומרה, יש חשש כי בפועל המצב ישאר כשהיה, ורוב רובם של הקטינים הפלסטינים המבוקשים לחקירה לא יוזמנו לחקירה אלא ילקחו למעצר יזום וטראומטי באישון ליל.
בתום הדיון מיום 2.8.2021, הורה בית המשפט למדינה להגיש הודעה מעדכנת עד ליום 1.2.2022, אשר תכלול נתונים "באשר ליחס המספרי שבין זימון קטינים לחקירה שלא בדרך של מעצר לילי ובין מעצר לילי בנסיבות שהנוהל מאפשר זאת". לאחר מכן, רשאי יהיה המוקד להגיש עתירה מעודכנת בתוך 30 ימים נוספים, ויוחלט על אופן המשך הטיפול בעתירה.
