חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשס"ג-2003, אוסר בעילה ביטחונית ובאופן גורף על מתן "מעמד בישראל" לפלסטינים המוגדרים כ"תושבי איזור" (דהיינו, תושבי השטחים הכבושים) הנוטלים חלק בהליכים לאיחוד משפחות (אחמ"ש). משמעות הדבר היא כי אלפי בני זוג פלסטינים הנשואים לתושבי ישראל ואזרחיה נאלצים לחיות בביתם המשותף שנים על גבי שנים באמצעות היתרי שהייה בלבד וללא זכויות סוציאליות. במיעוט המקרים, אלו שבקשתם הוגשה ואושרה טרם עבר החוק, מחזיקים במעמד ארעי בישראל, באמצעותו הם אמנם זכאים לזכויות סוציאליות, אך נותרים בחוסר ביטחון לגבי עתידם בביתם הם. לעיתים אף ילדי משפחות אלה נותרים ללא מעמד אם לא הצליחו לרושמם עד גיל 14. זאת ועוד. לא פעם, נאלצות המשפחות עליהן חל חוק זה להתמודד בנוסף עם עיכובים ממושכים מצד משרד הפנים בטיפול בעניינן, והן משלמות על כך מחיר כבד.
זה שנים שהמוקד להגנת הפרט נאבק לביטולו של חוק זה, ובמקביל פועל לסייע למשפחות רבות החיות בצלו של החוק. במסגרת זאת,
פנה המוקד להגנת הפרט ביום 3.9.2020 אל משרד הפנים בבקשה לפי חוק חופש המידע, לשם קבלת נתונים עדכניים אודות מספרן של המשפחות הנוטלות חלק בהליכים לאיחוד משפחות משנת 2016 ואילך (בהמשך ל
פנייתו הקודמת בעניין). בין היתר, ביקש המוקד לדעת, כמה בקשות לאיחוד משפחות הוגשו בירושלים המזרחית בשנים אלו; כמה מהבקשות הוגשו בשם קטינים (אחמ"ש ילדים); כמה מהבקשות אושרו/נדחו; וכן, מהו מספר האנשים החיים בירושלים המזרחית ובישראל, בין אם מכוח היתרי שהייה צבאיים או מכוח רישיון ישיבה ארעי (אשרת א/5), במסגרת הליך לאיחוד משפחות.
ביום 22.11.2020
השיב משרד הפנים על פניית המוקד. על פי הנתונים, מאז שנת 2016 ועד לסוף ספטמבר 2020, הוגשו 3,328 בקשות לאיחוד משפחות בלשכת משרד הפנים בירושלים המזרחית, מתוכן אושרו 1,690 בקשות ונדחו 871. עוד נמסר כי ב-629 בקשות נוספות טרם התקבלה החלטה; וכי ב-138 הבקשות הנותרות ישנו "עיכוב". מתוך כלל הדחיות, 45% (395) נדחו בעילה של "סירוב שב"כ", 16% (140) בעילה של "סירוב מרכז חיים" והיתר בעילות שונות באחוזים נמוכים יותר.
נתונים באשר למספרם של הנוטלים חלק בהליכים לאיחוד משפחות בתקופה הנקובה נמסרו רק לגבי בני זוג פלסטינים שמקורם מהגדה המערבית, ואינם כוללים קטינים ילדי משפחות אלו או פלסטינים שמקורם מרצועת עזה (אשר מתוקף
החלטת ממשלה 3598 אינם יכולים כלל ליטול חלק בהליכי אחמ"ש). על פי הנתונים, מספר תושבי הגדה במקור אשר להם ניתן מעמד ארעי בישראל (אשרה מסוג א/5) במסגרת הליך לאיחוד משפחות עומד על כ-3,500 (מהם 49% נשים ו51% גברים). מספר תושבי הגדה במקור החיים בישראל מכוח היתרי שהייה צבאיים בלבד, ללא מעמד בישראל וללא זכויות סוציאליות, במסגרת הליך לאיחוד משפחות, עומד על 9,200 איש (מהם 58% נשים ו-42% גברים).
בנוסף, במסגרת מעקבו אחר יישומה של
תוכנית העבודה להתמודדות עם העומס בלשכה בירושלים המזרחית, אותה הציג משרד הפנים בשנת 2019, שאל המוקד לגבי מספר הבקשות לאיחוד משפחות ולרישום יילוד שטרם זכו למענה, בפילוח לפי שנים. במענה נמסר, כאמור, כי ישנן סך הכל 767 בקשות לאחמ"ש שטרם ניתנה בהן הכרעה סופית, לרבות 18 שהוגשו עוד בשנת 2016, 39 שהוגשו בשנת 2017 ו-103 שהוגשו בשנת 2018. משמעות הדבר היא כי עוד ישנן 160 בקשות פתוחות אשר משרד הפנים התחייב במסגרת תוכניתו להכריע בהן עד לסוף שנת 2020. לעומת זאת, במענה נמסר כי ישנן כיום 1,233 בקשות לרישום ילד שטרם הוכרעו – לרבות 22 בהן היתה אמורה להתקבל החלטה סופית עד לסוף שנת 2020 (אחת משנת 2016 ו-21 משנת 2018). מנתונים אלו ניתן להסיק כי נכון לזמן זה, תוכניתו של משרד הפנים אינה עומדת ביעדיה בתחום הבקשות לאחמ"ש, אך ניכר שיפור ממשי בנוגע לבקשות לרישום ילדים.
