שפוט ביטחוני
עצור ביטחוני
עצור מינהלי
סה"כ
22.3.2021

המוקד בערעור לעליון: יש להורות למשרד הפנים לשנות את נהליו כדי למנוע הותרתם ללא מעמד של ילדי ירושלמים בהליכים להשבת תושבותם שנשללה; כן יש לקבוע כי עתירת המוקד לא נדחתה במלואה אלא התקבלה בחלקה

פלסטינים מירושלים המזרחית שמעמדם כתושבי קבע נשלל מהם במסגרת מדיניות "הטרנספר השקט", נאלצים לעבור הליך בן שנתיים לכל הפחות לצורך השבת מעמדם המקורי. עד לאישורה של בקשת השבה, נותן משרד הפנים להורים מעמד ארעי, אך מונע זאת מילדיהם הקטינים שנולדו בחו"ל. כל עוד לא הושב להם מעמד הקבע, ההורים אינם רשאים לפנות בבקשה להסדיר את מעמדם של ילדים אלו. כך נותרים הילדים תקופה ממושכת ללא מעמד וללא זכאות לשירותי בריאות ולזכויות סוציאליות. המדובר בפגיעה בלתי מידתית וחסרת הצדקה בילדים ובהוריהם, המנוגדת לעיקרון העל של טובת הילד ומהווה הפרה של הזכות לחיי משפחה של הילדים והוריהם גם יחד. זאת ועוד. כאשר מדובר בילדים המוגדרים כ"תושבי איזור" (דהיינו תושבי השטחים הכבושים) ואשר יהפכו לבגירים במהלך התקופה בה נבחנת בקשת ההשבה של ההורים, העיכוב הכפוי בהסדרת מעמדם עלול לשלול מהילדים את האפשרות לקבל אי פעם מעמד בישראל – בשל מגבלת הגיל הקבועה בחוק האזרחות והכניסה לישראל המפלה והדרקוני. במקרה כזה יוותרו הילדים עם היתרים צבאיים בלבד, אשר אינם מקנים זכויות סוציאליות.

באופן תמוה, עתירת המוקד לשינוי מצב פסול זה נדחתה כמקשה אחת על ידי בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים ביום 7.2.2021. זאת על אף שבפסק הדין נדחה במפורש רק הסעד הראשון מבין השלושה שהתבקשו בעתירה – סעד אשר ביקש כי ייקבע שיש לתת לילדים מעמד זהה למעמדו של ההורה הירושלמי לצדו הם חיים. באשר לסעד השני – בו ביקש המוקד כי בקשות להסדרת מעמד הילדים ייבחנו בהתאם לגיל הילדים במועד הגשת בקשת ההורים להשבת המעמד ולא הבקשה לרישום הילד – נקבע בפסק הדין במפורש, אך לא באופן בר אכיפה – כי "בהקשר זה אכן יש מקום לשינוי הנוהל, שכן בעתירה הוצג קושי קונקרטי שמעורר הנוהל במתכונתו בסוגיה זו לאור התמשכות התהליכים, בלא שהוצג מענה מטעם המשיבים לקושי ולהצדקה לו. על המשיבים להידרש אפוא לעדכון נהליהם בהקשר זה". פסק הדין נותר דומם לגבי הסעד השלישי, בו ביקש המוקד כי לחלופין יוכלו ההורים להגיש בקשות להסדרת מעמדם של ילדיהם במקביל להגשת בקשתם שלהם להשבת מעמדם, וכי בקשות אלו ייבחנו במקביל.

בערעור לבית המשפט העליון מיום 22.3.2021, ביקש המוקד לקבוע כי העתירה התקבלה באופן חלקי ולא נדחתה – כי אלמלא כן, לא תתאפשר הגשת עתירה נוספת ככל שהנהלים לא ישונו. כן ביקש המוקד כי ייקבע כי על משרד הפנים לתקן את נהליו בכל הנוגע למועד הקובע לפיו ייבחן גיל הילד לצורך מתן מעמד, וכי יינתנו למשרד הפנים הוראות ברורות וספציפיות ליישום השינוי, שכן הניסוח העמום בפסק הדין מעורר חשש שדבר לא ייעשה בפועל. בסיכום ערעורו, כתב המוקד: "הצורך בתיקון הנהלים נובע מהפגיעה של המדיניות הנוכחית של המשיבים בעקרון טובת הילד ובזכות לחיי המשפחה ומחוסר הסבירות שלה. הניסוח של פסק הדין, היוצר קשיים בהבאת הקביעות החיוביות שלו לכדי יישום, מותיר, מבחינה מעשית, את המצב כפי שהוא, כך שהפגיעה שנתקפה בעתירה המינהלית צפויה להימשך, ולא לבוא על תיקונה."
mail@hamoked.org.il (02) 627 1698 (02) 627 6317

red-id | רד אינטראקטיב