המוקד להגנת הפרט - בעקבות עתירת המוקד: הצבא התיר לתושבת ירושלים לצאת לעזה כדי להתאבל על אביה לצד אמה ואחיה
חזרה לעמוד הקודם
21.12.2020

בעקבות עתירת המוקד: הצבא התיר לתושבת ירושלים לצאת לעזה כדי להתאבל על אביה לצד אמה ואחיה

כחלק מהאסטרטגיה של מדינת ישראל לבודד את רצועת עזה, היא נוקטת זה שנים במדיניות שמטרתה לנתק את הזיקות בין פלסטינים החיים בירושלים המזרחית ובישראל לקרוביהם ברצועת עזה. כתוצאה מכך, ילדים, הורים, אחים ונכדים מנוּעים מלראות זה את זה תקופות ממושכות, ואף שנים. הטעמים היחידים שישראל מכירה בהם כמצדיקים כניסת ישראלים לרצועת עזה הם אלה המוגדרים על ידה כ"צורך הומניטארי חריג": השתתפות בחתונה או בהלוויה של קרובים מִדרגה ראשונה, או ביקורי קרובים מִדרגה ראשונה החולים במחלה קשה – כאשר יש חשש לחיי החולה או כאשר נדרש אשפוז ממושך. ואולם גם במקרים הומניטריים חריגים שכאלה, לא פעם נדרש המוקד לעתור לבית המשפט כדי להביא את הצבא לאשר את הביקור הדחוף.

כך במקרה של אישה ילידת עזה המתגוררת בירושלים למן נישואיה בשנת 1989, אשר ב-12 השנים האחרונות לא פגשה את הוריה ואחיה שבעזה, בשל מדיניות ישראל. ביום שישי, 11.12.2020, נפטר אביה של האישה, ולמחרת הובא למנוחות, כמצוות דתו. ביום ראשון הגיש המוקד בשם האישה בקשה לצבא, להתיר את כניסתה לעזה לצורך השתתפות בטקסי האבל ושהייה לצד אמה בעת קשה זו. לבקשה צורפו הודעת הפטירה ותעודת הפטירה של האב. בהמשך אותו יום, בהיעדר מענה לפנייה הדחופה, פנה המוקד טלפונית לצבא, ונענה כי הבקשה מסורבת וכן כי "אין חיילים שיכולים לעבור על המיילים ולאשר את קבלת המייל". יומיים לאחר מכן, שלח המוקד פנייה נוספת, בה תיאר את הסירוב הטלפוני שקיבל, שעולה בבירור כי ניתן מבלי שהבקשה נבחנה. באותו יום התקבל מענה במייל בו ביקש הצבא כי הודעת הפטירה תישלח בשנית, "באופן ברור וקריא". המוקד עשה כן. למחרת היום, תוך התעלמות מטיבה ההומניטארי והדוחק של הבקשה, ענה הצבא כי הבקשה מצויה בטיפול.

משכך, ביום 17.12.2020, כמעט שבוע לאחר פטירת האב, עתר המוקד לבג"ץ בדרישה כי תותר כניסתה לעזה של האישה, החפצה להתאבל כהלכה על אביה, בחיק משפחתה. בעתירה ציין המוקד כי ימים ספורים קודם לכן, במסגרת בג"ץ 8510/20 – שהגיש ארגון גישה בדרישה דומה להתיר את יציאתו לעזה של אזרח ישראלי לצורך השתתפות באבל על אמו, ואשר סורב בטענה כי הדבר אסור בשל מגיפת הקורונה – הוציא בג"ץ צו על תנאי, המורה למדינה להבהיר מדוע לא יאשרו את בקשת היציאה, משהתברר כי גם בתקופה זו מותרת הכניסה לעזה במקרה של אבל ובמקרים נוספים. יצוין, כי לאחר הגשת עתירתו, התקבל במוקד סירוב נוסף בעניינה של האישה (הנושא את התאריך 15.12.2020), אשר נומק אף הוא במגפת הקורונה. 

ביום 20.12.2020, וקודם שנקבע דיון בעתירה, השיבה המדינה כי "לאחר בחינה נוספת הוחלט לאשר את בקשת העותרת לצאת לרצועת עזה לצורך השתתפות באבל על מות אביה, בכפוף לבדיקה ביטחונית פרטנית".

המוקד נותר תוהה מדוע נאלץ לפנות לבית המשפט, ולא בפעם הראשונה, במקרה הומניטארי שכזה, שצדקתו מובנת מאליה.