מדי שנה
נעצרים מאות קטינים פלסטינים מביתם באישון ליל על ידי כוחות הביטחון, ומובלים לחקירה כשהם כבולים ומכוסי עיניים. הצבא אינו מיידע את ההורים לאן ילקח ילדם, ולא פעם רק באמצעות המוקד להגנת הפרט מצליחים ההורים לברר היכן מוחזק בנם. במקרים חמורים, וככל שהצבא לא מוסר את המידע אודות מקום הימצאו של הקטין בתוך 24 שעות מזמן המעצר, נדרש המוקד להגיש עתירה דחופה לצו הביאס קורפוס.
כך ארע לנער בן 15 ממחנה פליטים הסמוך לחברון, אשר נלקח מביתו בשעות הבוקר המוקדמות של יום 19.10.2020. דבר לא נמסר למשפחתו והם נותרו חוששים לשלומו. העובדה כי ימים ספורים קודם לכן עבר הנער ניתוח לתיקון בקע רק העצימה את חרדת המשפחה – ולכך אף נוספה שיחת טלפון אנונימית שקיבלו בשעות הערב של יום המעצר. האישה שהתקשרה ביקשה לדעת פרטים לגבי הניתוח שעבר הבן, אך לא הזדהתה וסירבה למסור למשפחה היכן נמצא בנם ומה מצבו הבריאותי, באומרה כי הדבר נאסר עליה על ידי המשטרה.
חרף מאמציו, במקרה דנן לא הצליח המוקד לקבל מהצבא תשובה היכן מוחזק הנער. פעמיים במהלך יום 20.10.2020, נמסר למוקד ממרכז השליטה הצבאי (משל"ט כליאה) – הגורם האמון על מסירת מידע עדכני אודות מקום הימצאם של עצורים פלסטינים המוחזקים במשמורת הצבא או שב"ס – כי הקטין "לא נמצא". במסגרת בירור שיזם המוקד מול בתי חולים בירושלים, בהם ביה"ח "שערי צדק", נמסר כי הקטין אינו מוחזק באשפוז. גם מהמשטרה נמסר כי הקטין אינו רשום כמוחזק אצלה.
לפיכך, בחלוף 36 שעות ממועד המעצר,
הגיש המוקד לבג"ץ עתירה לצו הביאס קורפוס, בה דרש כי הצבא יעביר מידע עדכני אודות מקום הימצאו של הנער, וכן ירשום בזמן אמת את מקום ההחזקה של כל עצור, ובייחוד כשמדובר בקטין, כדי למנוע הישנותם של מקרים כאלו. רק לאחר הגשת העתירה, בשעות אחר הצהריים, הודיעה הפרקליטות למוקד כי הנער הועבר בצהרי אותו יום לבית המעצר "מגרש הרוסים" בירושלים. עוד נמסר כי בזמן שחלף מאז מעצרו, הוחזק הנער בבסיס הצבאי "עציון", לאחר מכן הועבר לבית החולים "שערי צדק" לצורך בדיקה רפואית, ומשם הוחזר לבסיס הצבאי. אי איתורו של הקטין, טענה הפרקליטות, נבע מעצם החזקתו באופן זמני במספר מקומות במהלך אותה יממה ומחצה. הפרקליטות אף טענה כי אין מקום לדון בשאלות העקרוניות העולות בעתירה, שכן היא התייתרה בעקבות מסירת השתלשלות הנסיבות במקרה זה.
המוקד מצדו עמד על הצורך לדון בסוגיה העקרונית, דהיינו, בחובת הרשויות להחזיק במידע אמין ועדכני בדבר מקום מעצרם של עצורים פלסטינים, ובפרט קטינים, ברם בית המשפט קבע ב
פסק דין מיום 27.10.2020 כי דין העתירה להימחק. עם זאת, הדגישו השופטים בסיום פסק הדין כי "יש להזכיר את המובן מאליו: חזקה על רשויות המדינה אשר עצרו אדם – לא כל שכן קטין – ליידע את קרוביו אודות עובדות מעצרו ומקום החזקתו, על מנת שיוכלו לספק לו את העזרה הדרושה לו להגנה על חירותו... 'מסירת מידע על עצם המעצר ומקומו של העצור היא אבן פינה של הזכות להליך הוגן'".
