שפוט ביטחוני
עצור ביטחוני
עצור מינהלי
סה"כ
3.6.2020

המוקד בעתירה לפירוק חלק מגדר ההפרדה בגדה המערבית: נישול חקלאים ללא תכלית ביטחונית

  • חקלאים משלושה כפרים טוענים, כי מאז הקמת הגדר באזור לפני כ-15 שנה, הפרה ישראל את כל הבטחותיה לאפשר להם לעבד את אדמותיהם, וכי הם נותקו מכ-4,500 דונם שבבעלותם
  • עד כה, 102 עתירות שהוגשו נגד הגדר טענו לפגיעה עתידית בפלסטינים; זו העתירה הראשונה שעוסקת בפגיעה מוכחת שנגרמה למרקם החיים הפלסטיני בשנים שמאז הקמת הגדר
  • העתירה חושפת שישראל מבטלת היתרים לחקלאים פלסטינים גם בנימוקים מתחום האגרונומיה, ללא קשר לביטחון

בעוד שממשלת ישראל נערכת לסיפוח חלקים בגדה המערבית כחלק מ"תכנית המאה" של הנשיא טראמפ, שבעה חקלאים מהכפרים הפלסטיניים קפין, נזלת עיסא ועכאבה שבצפון-מערב הגדה עתרו לבג"ץ בדרישה לפרק מקטע של גדר ההפרדה, שהוקם לפני כ-15 שנה. בעוד שרוב העתירות שהוגשו עד היום נגד הגדר עוסקות בתכנון מקטעים שטרם נבנו ובאפשרות לפגיעה עתידית במרקם החיים הפלסטיני, העתירה החדשה היא הראשונה מזה למעלה מעשור נגד תוואי גדר ההפרדה והראשונה העוסקת במקטע בנוי, הקיים בשטח מזה שנים, ואשר פוגע באופן מוכח וקשה בחייהם ובפרנסתם של תושבי הכפרים שנותקו מאדמותיהם. העתירה הוגשה באמצעות עורכי הדין מיכאל ספרד והייא אבו ורדה, מטעם המוקד להגנת הפרט, ארגון בלתי-ממשלתי הפועל מאז 1988 להגן על זכויות האדם בשטחים הכבושים.

העתירה מתמקדת במקטע של גדר ההפרדה באורך של כ-6 קילומטרים, המשתרך בין שער נזלת עיסא שבדרום ולכביש 161 שבצפון. בצילום האוויר שלהלן, מקטע הגדר מסומן בקו לבן עבה, וממערבה לו מסומן בקו מקווקו הקו הירוק.

qaffin
qaffin_enlargedבעתירה מתארים החקלאים, אחד מהם משמש גם כראש מועצת עכאבה, כיצד במהלך השנים שחלפו מאז הקמתו של מקטע הגדר ב-2005, צמצם הצבא הישראלי את כמות היתרי המעבר שהונפקו עבורם כדי שיוכלו לגשת לאדמותיהם שנלכדו מעבר לגדר. מדובר בכ-3,200 דונם של אדמות חקלאיות, אשר נלכד במה שהצבא מכנה "מרחב התפר" – השטח שבין גדר ההפרדה לקו הירוק.

בין היתר, החקלאים מתארים בעתירה כיצד הצבא צמצם את את חלונות הזמן שבהם מתאפשר להם לעבד את האדמות, אסר על שימוש בקרקע לצרכי מרעה ועל הכנסת ציוד חקלאי, חומרי ריסוס ודשנים, הגביל את שעות פתיחת השערים שבין הכפרים לבין האדמות, ונוקט סחבת ובירוקרטיה בטיפול בבקשות להיתרים ובעררים על החלטות סירוב. כתוצאה מכך, מטעים במרחב התייבשו, אדמות מעובדות הפכו לאדמות בור, תנובת עצי הפרי שנותרו צנחה וחקלאים רבים התייאשו ואינם מנסים עוד להגיע לאדמותיהם. הכנסות החקלאים מתוצרת אדמותיהם צנחה בכ-90%.

עוד מתארת העתירה, כיצד הצעדים שנקט הצבא כדי להכביד ולהגביל את גישת החקלאים לאדמות שבבעלותם מעבר למקטע הגדר עומדים בניגוד גמור להבטחותיו לאורך השנים לאפשר להם גישה לאדמות אלה. כך, מנגנון מתן היתרי הכניסה למרחב התפר – אשר הוצג בתחילה כדרך להבטיח גישה לאדמות – התברר ברבות השנים ככלי מרכזי לנישול החקלאים. ההגבלות, האיסורים והבירוקרטיה שמערים הצבא סביב ההיתרים הללו הפכו את הגישה לאדמות לבלתי אפשרית – בניגוד להבטחות.

לדוגמא, מצויין בעתירה, בעוד שבשנת 2014 אושרו 75% מהבקשות להיתרי כניסה עבור חקלאים למרחב התפר (3,221 היתרים), הרי שבשנת 2018 אושרו רק 26% מהבקשות להיתרים (1,876 היתרים). ובעוד שבשנים 2014-2012 הונפקו בין 1,800 ל-2,000 היתרים בכל שנה לתושבי הכפר קפין לבדו, כיום מספר ההיתרים הצטמק לכ-350 בשנה, ירידה של 85%. מספר היתרי הכניסה שניתנו לתושבי הכפר עכאבה צנח מממוצע שנע בין 189-165 היתרים עד לשנת 2014, ל-65 היתרים בלבד כיום.

החקלאים אף מצביעים על כך, שהצבא מונע בשנים האחרונות את גישתם לאדמות על בסיס נימוקים הקשורים לאגרונומיה ולכדאיות חקלאית - בפרשנות שנותן להם משרדו של קצין המטה לחקלאות במינהל האזרחי הישראלי. זאת, בניגוד חריף לטענה שהשמיעה ישראל לאורך השנים בבתי המשפט, ולפיהם ההצדקה להקמתה של גדר ההפרדה היא בטחונית בלבד.

בהקשר זה, נכתב בעתירה: "בסופו של יום, התוצאה הברורה… הינה הקטנת הנוכחות הפלסטינית והעבודה החקלאית הפלסטינית במרחב בצורה דרסטית, צמצום סוגי הגידולים שניתן לגדל במרחב התפר, פגיעה אנושה בפוריות האדמות, ושבירת נפשם של חקלאים שחייהם היו תלויים באדמותיהם". עוד נכתב: "הזכות לפרנסה, חירות התנועה, הזכות לחיי משפחה, הזכות להשתתף בחיי התרבות והחברה, הזכות לשוויון, הזכות לכבוד אנושי. לבנות הבטון של החומה וגדרות התיל של הגדר מנתצות ורומסות כל זכות יסוד מזכויות האדם של העותרים ובנות ובני קהילותיהם".

לעתירה צורפה חוות דעתו של אלוף משנה (במיל.) שאול אריאלי, מומחה לגדר ההפרדה. אריאלי מצביע על כך, שפירוק מקטע הגדר והזזתו מערבה, לתוואי הקו הירוק, ימנע את הפגיעה במרקם החיים של תושבי קפין, נזלת עיסא ועכאבה ויהיה גם יעיל יותר מבחינה בטחונית. זאת, מכיוון שהתוואי המוצע עדיף מבחינת רוב הפרמטרים המבצעיים שהוגדרו על ידי הצבא (יכולת מרדף, תצפית, שליטה ותפעול).

ג'סיקה מונטל, מנכ"לית המוקד להגנת הפרט: "העתירה מוכיחה שהצבא חותר להכחיד את החקלאות הפלסטינית באיזורים שגדר ההפרדה ביתרה מיתר שטחי הגדה, בניגוד להבטחתו לאפשר את המשך קיומה. אנחנו מנסים לשים לכך סוף באיזור קפין, בו לתוואי הגדר אין אפילו מראית עין של צידוק ביטחוני. אנחנו מצפים שבג"ץ יקבע שצריך לפרק את הגדר בכל מקום בו היא רק משרתת נישול של פלסטינים מאדמותיהם."
mail@hamoked.org.il (02) 627 1698 (02) 627 6317

red-id | רד אינטראקטיב