ביום 23.4.2020 הגיש המוקד
עתירה לצו הביאס קורפוס בעניינו של פלסטיני בן 22, תושב השטחים הכבושים, שנעצר מביתו על ידי כוחות הביטחון הישראליים בשעות הבוקר המוקדמות של יום 20.4.2020. הגורם העוצר לא טרח להודיע לבני המשפחה שנכחו, כמובן, בעת המעצר, להיכן יילקח יקירם. במהלך שלושה ימים, נותרו בני המשפחה ללא כל ידיעה בדבר מקום הימצאו של העצור, בחרדה וחוסר ודאות באשר לגורלו. ניסיונותיו של המוקד החל מיום 21.4.2020 לאתרו באמצעות מרכז השליטה הצבאי האמור להחזיק מידע עדכני לגבי כלל העצורים תושבי השטחים, לא צלחו, וכל שנמסר היה כי העצור "לא נמצא". בהמשך, בעקבות לחצו של המוקד, נמסר כי העצור "צפוי להשתחרר ביום 24.4.2020. טרם נקלט בשב"ס"; מאוחר יותר נמסר, כי העצור מצוי בחקירת שב"כ אך אסור למסור את מקום החזקתו. לפיכך, משחלפו כ-72 שעות מאז המעצר, ולמעלה מ-48 שעות מאז פנייתו הראשונה של המוקד בעניין, הוגשה העתירה לבג"ץ.
בעתירה ציין המוקד, כי מדובר בהפרה חמורה של זכות יסוד – הן של העצור והן של בני משפחתו – למסירת הודעה ללא שיהוי בדבר מעצרו ומקום החזקתו; וכן כי מדובר בהפרה של זכות הנתונה לעצור כי מקום מעצרו יהיה ודאי וברור לכל, שכן זהו תנאי הכרחי למימושן של זכויות אחרות כמו הזכות לייצוג משפטי ולהתערבות בתנאי המעצר.
בהמשך אותו יום, בעקבות הגשת העתירה,
נמסר מפרקליטות המדינה כי "לפי המידע שנמסר משירות בתי הסוהר ומגורמי הביטחון, העצור... נמצא בבית המעצר קישון", לשם הועבר "ביום 22.4.20, לאחר שעבר בדיקות רפואיות לשלילת מחלת הקורונה".
המוקד דורש, כי לבית המשפט תינתן הודעה מסודרת בה יוסבר עניין העלמתו של האיש במשך למעלה מיומיים, לכאורה לצורך בדיקות למחלת הקורונה; היכן הוחזק לפני הבאתו לקישון; ומהו הנוהל התקף, אם ישנו כזה, במקרה בו עצור נחשד כחולה קורונה.
