שפוט ביטחוני
עצור ביטחוני
עצור מינהלי
סה"כ
16.2.2020

המוקד לבג"ץ: יש לבטל את העוצר הלילי שהוטל על כמה מתושבי עיסאוויה מכוח חקיקה מנדטורית

ביום 13.2.2020 עתר המוקד לבג"ץ בשמם של חמישה פלסטינים ירושלמים, המתגוררים בשכונת עיסאוויה, בדרישה כי יבוטלו צווי ההגבלה שהוציא נגדם מפקד פיקוד העורף, האוסרים על יציאתם מבתיהם בין השעות 20:00 בערב ו-06:00 בבוקר. בנוסף דרש המוקד את ביטולן של תקנות 110-108 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, מתוקפן הוצאו צווי ההגבלה. לחלופין דרש המוקד, כי אם יכיר בית המשפט בסמכות להטיל צווי הגבלה מכוח תקנה 110, הוא יבטל את ההליכים במסגרתם הוצאו הצווים בהיותם בלתי הוגנים, בלתי סבירים ובלתי מידתיים.

אחד העותרים הוא סטודנט בן 20 הלומד חשבונאות באוניברסיטת ביר זית, אשר עבד עד להוצאת הצו במשמרות ערב ולילה בבית מלון בעיר ואין לו כל עבר פלילי. הסטודנט נעצר כחמש-עשרה פעם על ידי כוחות הביטחון הישראליים ובכל פעם שוחרר לאחר ימים ספורים, מבלי שהוגש נגדו כתב אישום, ולרוב בהחלטת שופט. ביום 31.12.2019 הגיעו לביתו אנשי שב"כ, משטרה ומג"ב ומסרו לידו הודעה בדבר הכוונה להוציא נגדו צו הגבלה, בה נמסר הנימוק לפיו "הנך פעיל טרור עממי מרכזי בשכונת מגוריך. במסגרת זו ידוע כי הנך מעורב בהפרות סדר וביידוי בקבוקי תבערה". על פי ההודעה, התאריך האחרון בו יכול היה הסטודנט לטעון נגד הצו היה 27.12.2019 – קודם למועד בו נמסרה ההודעה.

בעתירות טען המוקד, כי הצווים הדרקוניים הוצאו מבלי שניתנה לעותרים הזדמנות ממשית להתנגד להוצאתם מבעוד מועד, וכי מדובר בפגיעה קשה בזכות הטיעון והזכות החוקתית להליך הוגן; זאת לצד הפגיעה הקשה והבלתי מידתית בזכויות לחופש תנועה, לחינוך, לחופש העיסוק ולפרנסה בכבוד.

כמו כן טען המוקד, כי צווי ההגבלה הוצאו על ידי המפקד הצבאי ללא סמכות, שכן ישנם דברי חקיקה חדשים והולמים יותר מאשר תקנות הגנה אלה, ובמקרה דנן, חוק המעצרים, ולמצער, חוק המאבק בטרור. חוק המעצרים מאפשר הגבלת תנועה של אדם גם בלא עילה למעצר, אך באישורו של בית משפט. גם חוק המאבק בטרור, על אף שהוא דרקוני, מקנה לרשויות כלים מידתיים יותר להתמודד עם מה שהמדינה מכנה טרור. המוקד הבהיר כי תקנות ההגנה (שעת חרום) – שהותקנו לפני 75 שנה על ידי שלטון המנדט הבריטי – מאפשרות הטלה של מגבלות קשות, בהן מעצר וכליאה, איסור תנועה והרחקה מאזור המגורים, וכל זאת בהתבסס על מידע אשר נותר כל העת חסוי. זאת ועוד. התקנות מעניקות לרשות המבצעת שיקול דעת כמעט מוחלט, ללא כל מנגנון ביקורת וללא כל דרישה לאזן בין צורכי ביטחון לבין זכויות אדם, ומשכך אין כיום צידוק לשימוש בהן.

המוקד ציין, כי אמנם, על פי פסיקת בג"ץ רבת השנים, תקנות ההגנה עודן תקפות גם לאחר חקיקת חוקי היסוד, אך יש לפרשן ברוח הוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, לרבות הדרישה לעמידה בעקרון המידתיות. המוקד הבהיר, שגם אם ייקבע כי השימוש בתקנה 110 הינו מותר, יש להגביל את השימוש בה למקרים של צורך במניעת סכנה עתידית ולנסיבות חריגות של הכרח ביטחוני. ברור כי אלו לא הנסיבות הקיימות במקרים דנן, ולפיכך, היה על הרשויות לפעול על פי הכלל הבסיסי, לפיו אין נוקטים צעדים הפוגעים בחירותו של אדם אלא במסגרת של הליך פלילי הוגן בו מקבל החשוד את מלוא ההזדמנות להתגונן. המוקד טען, כי על פניו נראה כי מדובר בניסיון לעקוף את הרשות השופטת, בהעדר ראיות מספקות לביסוס הטענות נגד העותרים.

בעתירות תיאר המוקד את התנהלותם האינטנסיבית של כוחות הביטחון הישראליים בעיסאוויה בחודשים האחרונים, במסגרתם הם "מתפרצים למוסדות חינוך, סוגרים חנויות ומבצעים מעצרים בסיטונות שמעטים מהם מובילים לכתבי אישום". המוקד הביע את חששו, כי הוצאת צווי ההגבלה הינה צעד נוסף במדיניות זו, וכי המדובר למעשה בענישה קולקטיבית אסורה, שתכליתה היא הטלת פחד על האוכלוסייה.
mail@hamoked.org.il (02) 627 1698 (02) 627 6317

red-id | רד אינטראקטיב