המוקד להגנת הפרט - במשך למעלה משנתיים מנע הצבא מפלסטיני לצאת מהגדה המערבית לצורך קבלת טיפולי פוריות מתקדמים בירדן: זמן קצר לאחר עתירת המוקד, הסיר הצבא את מניעת היציאה מבלי שהתקיים דיון בעתירה
חזרה לעמוד הקודם
23.01.2020

במשך למעלה משנתיים מנע הצבא מפלסטיני לצאת מהגדה המערבית לצורך קבלת טיפולי פוריות מתקדמים בירדן: זמן קצר לאחר עתירת המוקד, הסיר הצבא את מניעת היציאה מבלי שהתקיים דיון בעתירה

מדי שנה מונעים כוחות הביטחון הישראליים את יציאתם לחו"ל של מאות פלסטינים תושבי השטחים הכבושים, ללא כל שימוע ומבלי ליידע אותם כי יציאתם לחו"ל נחסמה ומתי יפוג תוקף המניעה. מניעות אלה מוטלות לא אחת בשרירותיות ופעמים רבות מוּסרות בעקבות עתירות שמגיש המוקד להגנת הפרט.

כך גם במקרה של פלסטיני בשנות השלושים לחייו, אשר בשנת 2015, כשנה לאחר נישואיו, החל לעבור טיפולי פוריות במוסדות רפואיים שונים בגדה המערבית, לאחר שהתברר כי הוא סובל מאי פוריות, המונע ממנו ומאשתו להביא ילדים לעולם. הטיפולים לא צלחו, ולאיש הומלץ לעבור הליך מיקרוכירורגי מיוחד, אשר לא מתבצע בגדה אך זמין בירדן. בעקבות זאת, בשנת 2017 ניסה האיש לנסוע לירדן לצורך קבלת הטיפול המיוחד, אך יציאתו נאסרה על ידי ישראל. משכך הגיש האיש השגה לצבא על מניעת יציאתו לחו"ל, אך לא קיבל כל מענה.

בלית ברירה, בהיותו לכוד בארצו, באוקטובר 2018 עבר האיש ניתוח דומה אך פחות מתקדם המבוצע בגדה המערבית, בתקווה שבאמצעותו יצליחו הוא ואשתו להקים משפחה ולחוות הורות יחדיו. תקוותם נכזבה פעם נוספת. בכך מוצו למעשה כל אפשרויות הטיפול בגדה בבעיית הפוריות של האיש, ועל כן הוא שב והגיש השגה נגד מניעת יציאתו לחו"ל, כדי שיוכל לעבור את הטיפול המתקדם בירדן – אפיק הטיפול המשמעותי היחיד שנותר לבני הזוג, בו תלו תקוותיהם. גם הפעם, לא התקבל כל מענה להשגה.

בשלהי ספטמבר 2019, זומן האיש לשיחה עם קצין שב"כ, במהלכה, הבהיר לו קצין השב"כ כי אם יסכים לשתף פעולה עם גורמי הביטחון הישראליים, יסייע לו הקצין לצאת לחו"ל. האיש דחה בתוקף הצעה זו. שלושה ימים לאחר מכן, כאשר האיש שב וניסה לצאת לירדן לצורך קבלת הטיפול המיוחל, נמנעה יציאתו פעם נוספת. בעקבות זאת, הגיש האיש השגה נוספת באמצעות המוקד להגנת הפרט, בה הודגש האיסור המוחלט לכפות על תושב מוגן לשתף פעולה עם נציגי המעצמה הכובשת.

בהתכתבות בין המוקד לצבא, המשיך הצבא בהפרת נהליו-שלו במספר אופנים, לרבות באי מתן מענה ענייני בהשגה אחרונה זו. משכך, ביום 26.12.2019 עתר המוקד בשמו של האיש לבית המשפט המחוזי בירושלים. בעתירה הדגיש המוקד, כי מזה שנים ארוכות ישראל מונעת מהאיש לצאת את ארצו, וכי בשנתיים האחרונות המדובר לא רק בהפרה חמורה של זכותו הבסיסית לחופש תנועה אלא גם בפגיעה קשה ביותר בזכויותיו הבסיסיות לחיי משפחה ולהורות, לבריאות ונגישות לטיפול רפואי. המוקד אף ציין, כי על פי ארגון הבריאות העולמי, הבטחת שירותי פוריות היא רכיב יסודי בבריאות מינית ורבייתית.

כמו כן טען המוקד בעתירתו, כי בהתנהלותו הלקויה, הצבא ממשיך ומתעלם מהערותיו הנוקבות של בג"ץ בהחלטה משנת 2017 לגבי החשיבות שבמתן תשובה במועד להשגות על מניעת יציאה לחו"ל. המוקד אף הביא מדבריו של בג"ץ באותה החלטה, כי עתירות כגון אלה "מוגשות ונמחקות בטרם דיון כיוון שנפתרה הבעיה הקונקרטית", ועל ידי כך מוכחות "כמיותרות מעיקרן אילו טופל הנושא". המוקד אף הרחיב בדבר חששו כי התמהמהות הצבא במתן מענה בהשגה נועדה לשמש מנוף להפעלת לחץ על האיש להסכים לשתף פעולה עם כוחות הביטחון הישראליים, וכי אם כך הדבר, מדובר בשיקול זר ופסול מצדו של הצבא.

כשבוע לאחר הגשת העתירה, ביום 1.1.2020, התקבלה במוקד הודעה ממנה עלה כי הצבא נכון להסיר את המניעה שהוטלה על האיש בכפוף לחתימתו על "טופס הימנעות מטרור". ביום 21.1.2020 נסע העותר לירדן לקבלת הטיפול המיוחל.

כאמור, אין מדובר במקרה בודד בו הסיר הצבא את המניעה לאחר שהוגשה עתירה לבית המשפט בגין אי מענה. במהלך שנת 2019, למשל, הגיש המוקד 17 עתירות שכאלה, ובשבע מתוכן הוסרה המניעה בטרם התקיים דיון בבית המשפט.

* ביום 25.2.2020 פסק השופט סובל כי על המדינה לשלם למוקד הוצאות בסך 5,000 ₪, בקובעו: "אף כי המניעה הביטחונית הוסרה ביום 16.1.20, לא נראה כי העותר נחפז בהגשת העתירה, שהרי מענה המשיב להשגת העותר ניתן רק ביום 1.1.20 – לאחר הגשת העתירה; בחלוף 13 שבועות מהגשת ההשגה; ולאחר מספר תזכורות מטעם העותר – בעוד הוראות הנוהל מחייבות את מתן התשובה תוך 8 שבועות מהגשת ההשגה".