המוקד להגנת הפרט - מניעת גישה לאדמות ללא נימוק וללא דיון: המוקד עתר נגד הוראות הצבא החדשות בנוגע למניעת גישה ל"מרחב התפר" מטעמי "ביטחון". במקרה אחד בו התעקש המוקד לקבל את עילת הסירוב, נמסר שהחקלאי "מתבטא באופן קיצוני"
חזרה לעמוד הקודם
03.02.2020

מניעת גישה לאדמות ללא נימוק וללא דיון: המוקד עתר נגד הוראות הצבא החדשות בנוגע למניעת גישה ל"מרחב התפר" מטעמי "ביטחון". במקרה אחד בו התעקש המוקד לקבל את עילת הסירוב, נמסר שהחקלאי "מתבטא באופן קיצוני"

ביום 30.1.2020 עתר המוקד להגנת הפרט לבית המשפט המחוזי בירושלים בשמו של פלסטיני שלו ארבע חלקות חקלאיות הלכודות ב"מרחב התפר" – כפי שמכנה ישראל את איזורי הגדה המערבית אותם כלאה בין חומת ההפרדה לבין הקו הירוק. בקשותיו של האיש לחדש את ההיתר שאיפשר לו להגיע לאדמותיו הלכודות – היתר אשר פג בדצמבר 2017 – סורבו שוב ושוב על ידי הצבא, בעילות משתנות. וכך, מזה כשנתיים נאבק האיש על זכותו להגיע לאדמתו, ובינתיים עצי הזית בחלקותיו נותרים ללא טיפול.

ביוני 2019 התבשר האיש כי בקשתו נדחתה פעם נוספת, הפעם בעילה שיש לו חלקה "מזערית" ולכן לא מגיע לו היתר חקלאי. בעקבות מאמצי האיש והמוקד הפועל מטעמו להביא לביטול דחייה זו, מסר הצבא לפתע ביום 11.11.2019, כי על האיש הוטלה מניעת כניסה מטעם השב"כ, אשר תיוותר בתוקף עד לחודש אוקטובר 2020. לא נמסר כל הסבר או נימוק לסירוב הבטחוני, זאת, ככל הנראה, בעקבות העדכון מספטמבר 2019 של נהלי הצבא על פיהם מונהג משטר ההיתרים הדרקוני ב"מרחב התפר".

עדכון הנהלים כולל שינויים לרעה במגוון היבטים, לרבות בהקשר של סירוב ביטחוני. עד לשינוי הנהלים, היה על הצבא לספק הסבר קצר (ובלשון הצבא, "פרפראזה גלויה") בדבר עילת הסירוב הביטחוני, וככלל, אם הגיש אדם ערר, לקיים בעניינו דיון בפני ועדת ערר ייעודית. ועדה זו היתה אמורה לקבל החלטה סופית בתוך חודש וחצי מהמועד בו הוגש הערר. ואולם, בנהלים החדשים נקבע ההיפך הגמור: "ככלל, במקרה של סירוב ביטחוני... לא תתכנס הוועדה ולא יזומן דיון"; נימוק עילת הסירוב לא יימסר אלא בעקבות הגשת ערר. משקיבל המסורב את הנימוק, תינתן לו אפשרות להתייחס אליו, ורק אז עשויה הוועדה לקיים דיון בערר. זאת ועוד. סד הזמנים בוטל, ולא נקבע שום מועד בו מחויבת הוועדה למסור את החלטתה.

משכך, ביום 12.11.2019 הגיש המוקד ערר נוסף בשמו של האיש. למחרת היום, נמסר למוקד שנימוק הסירוב הוא "הנך מתבטא באופן קיצוני".

המוקד הגיש טיעונים בכתב נגד נימוק תמוה זה ביום 24.11.2019. משחלפו למעלה מחודשיים מבלי שהתקבל מענה ענייני לערר, נאלץ המוקד לעתור, כאמור, לבית המשפט.

בעתירתו טען המוקד, כי סירוב הצבא לאפשר לעותר גישה סדירה לאדמתו פוגע באופן בלתי מידתי בזכויות היסוד שלו לקניין, לחופש העיסוק ולחופש תנועה. כן טען המוקד, כי ברור מנימוק הסירוב – שמסתכם בטענה על פיה העותר "מתבטא באופן קיצוני" – שאין כל סכנה ביטחונית ממשית בכניסתו ל"מרחב התפר". המוקד דרש בעתירתו, כי יינתן לעותר היתר חקלאי למשך שנתיים וכי יבוטלו הנהלים החדשים, הקובעים הליך רב שלבי וחסר כל הגבלת זמן לדיון בעררים כאלה. המוקד הבהיר, כי מסירת נימוק לדחיית בקשה להיתר רק אם ולאחר שהאדם הגיש ערר, מנוגדת לחובת ההנמקה ומאריכה בחודשים ארוכים ושלא לצורך את הליך הערר על החלטות הסירוב.

המוקד הדגיש, כי הנהלים החדשים מביאים לפגיעה נוספת ומיותרת בזכויות המהותיות והפרוצדוראליות של פלסטינים בעלי אדמות, וכי הם מנוגדים לעקרונות שהותוו בפסיקת בג"ץ בכל הנוגע למשטר ההיתרים שישראל מכוננת בשטחים של הגדה המערבית.

* ביום 19.2.2020 התקבלה במוקד החלטתו של יו"ר ועדת הערר הצבאית, להשיב לחקלאי את היתר הכניסה למרחב התפר. זאת, בלשון ההחלטה, לאחר ש"במסגרת הטיפול בעת"מ 74293-01-20 [היינו עתירת המוקד], התקבלה עמדת גורמי הביטחון לפיה לאחר בדיקה נוספת שנעשית בעניינו של העורר, התנגדותם לבקשת העורר כי תותר כניסתו למרחב התפר, מוסרת בעת הזו". עוד נמסר כי ההיתר יונפק בהתאם לנהלים – השערורייתיים – החדשים, הקובעים מכסת כניסות שנתית.

נושאים קשורים