ביום 21.7.2019
עתר המוקד להגנת הפרט לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים נגד הימנעותו התמוהה והבלתי חוקית של משרד הפנים מהנפקת תעודת זהות לנער תושב קבע מירושלים המזרחית. מאז אוקטובר 2018, עת מלאו לנער 16 שנים – הגיל המחייב על פי חוק בנשיאת תעודת זהות – שבים ופונים הנער ואמו למשרד הפנים בכדי שתונפק לנער תעודת זהות, אך לשווא. פניותיו החוזרות ונשנות של המוקד להגנת הפרט מטעמם לא הועילו, כמו גם העובדה כי בהגיעם ללשכת משרד הפנים בירושלים המזרחית הצטיידו השניים בשלל מסמכים המעידים על כך שמרכז חייהם בעיר.
בעתירה טען המוקד, כי הימנעותו הממושכת של משרד הפנים מהנפקת תעודת הזהות – מסמך אותו יש להנפיק לאלתר – פוגעת שלא כחוק בזכויות היסוד של הנער, הנמנה על האוכלוסיה הפלסטינית הילידית של העיר, הנתונה לפיקוח מוגבר מצד כוחות הביטחון. עוד טען המוקד, כי קיים חשש כי שיקולים זרים של נקמנות עומדים בבסיס הימנעותו של משרד הפנים ממתן התעודה המבוקשת, שכן אביו של הנער, אף הוא תושב קבע, הרג בירי שני אנשים ופצע אחרים בירושלים בשנת 2016 והוא עצמו נורה למוות על ידי כוחות הביטחון במהלך האירוע. אם חשש זה נכון, הרי שהתנהלותו של משרד הפנים "מנוגדת אף לאחד מכללי הצדק הבסיסיים ביותר – האיסור על הענשת אדם בשל מעשים שביצע אדם אחר". בהקשר זה חשוב להזכיר כי בשנת 2016
הרס הצבא את בית המשפחה כאמצעי ענישה קולקטיבית בשל מעשי האב.
המוקד הדגיש שבאי הנפקת התעודה, הופך משרד הפנים את הקטין, שלא חטא במאום, לעבריין מפר חוק. בשל כך, מצוי הנער בחשש מתמיד כל אימת שהוא יוצא מביתו, פן יעוכב ויידרש על ידי כוחות הביטחון להציג תעודת זהות. מכאן, שמעבר להפרת הוראת חוק ברורה המחייבת הנפקת תעודת זהות, משרד הפנים גורם אף לפגיעה חמורה בחופש התנועה של הקטין, וכן בכבודו כאדם וברצונו החופשי.
אם אכן מדובר במעשה נקמני, לא תהיה זו הפעם הראשונה בה נדרש המוקד לסייע בנסיבות שכאלה, בהן משרד הפנים חותר להתנכל לחפים מפשע בשל קרבתם למפגעים. כך למשל, בראשית 2019,
נסתם הגולל על נסיונו של משרד הפנים לגרש אם שבנה נחשד בביצוע פיגוע. במקרה אחר, בעקבות התערבות המוקד, בשלהי 2018,
נאלץ משרד הפנים לחזור בו מכוונתו לשלול את מעמדם של שני קטינים מירושלים המזרחית.
