שפוט ביטחוני
עצור ביטחוני
עצור מינהלי
סה"כ
16.5.2019

שופטי בג"ץ בביקורת על מניעת כניסתם של חקלאים פלסטינים ל"מרחב התפר" בעילה של "חלקה מזערית": הצבא נדרש להסביר את הסטייה מהעקרונות שהותוו בפסיקה באשר להבטחת זכויותיהם של בעלי הקרקעות

זה למעלה מ-15 שנים שהצבא מנהיג, בתואנה ביטחונית, משטר היתרים דרקוני בשטחי הגדה המערבית אותם הוא מכנה "מרחב התפר". המדובר בשטחים הכלואים בין הקו הירוק וחומת ההפרדה, שנבנתה בחלקה בתחומי הגדה, בניגוד לדין הבינלאומי. כל פלסטיני המתגורר בשטחים אלה, או המעוניין להיכנס אליהם, נאלץ להצטייד מראש בהיתר לשם כך – זאת בניגוד לישראלים ותיירים שאינם נדרשים להיתר כלשהו. בקשות להיתרי כניסה ושהייה ב"מרחב התפר" מוגשות ומטופלות בכפוף לקובץ הוראות נפתלות, המכונה "קפ"ק מרחב התפר", המכתיב ערב רב של תנאים מחמירים, שכמעט ואין דבר בינם לבין "צרכי ביטחון". הניסיונות לקבל היתר או לחדשו כרוכים לא פעם בהתנהלות ממושכת, תובענית ומתישה מול הצבא, המצריכה תעצומות נפש והשקעה, במקביל לסיוע אינטנסיבי מגורם מקצועי. לאחרונה אף הוחמרה מאוד מדיניותו של הצבא, והדבר מתבטא, בין היתר, בעלייה דרסטית במניעת גישה של חקלאים לאדמותיהם הלכודות ב"מרחב התפר". כל זאת בניגוד למחויבות המדינה על פי פסיקת בג"ץ לצמצם ככל הניתן את הפגיעה בפלסטינים ובני משפחותיהם אשר להם אדמות חקלאיות מעבר לחומת ההפרדה.

במהלך שנת 2018 גדל באופן ניכר שיעור הבקשות להיתרים למטרות חקלאות אותן דחה הצבא בנימוק התמוה כי הן מתייחסות ל"חלקות מזעריות", היינו פחות מ-330 מ"ר, ומשכך הן אינן מצריכות עיבוד. מעבר לעצם מופרכותה של הקביעה שישנה פיסת אדמה שהיא קטנה מכדי להצדיק עיבוד, על פי רוב מדובר בפועל בחלקות גדולות מכך בעשרות מונים, המצויות בבעלות משותפת של מספר בני משפחה. הצבא נוהג – ללא כל אחיזה במציאות – כאילו הקרקע חולקה בין בני המשפחה וכל אחד מהם הוא הבעלים של חלקו היחסי בחלקה ותו לא. משמעות הדבר היא, כי ככלל איש מבני המשפחה אינו זכאי להיתר, יהא גודל החלקה אשר יהא, שכן החלק היחסי עבור כל אחד הינו מתחת לסף השרירותי שקבע הצבא. כך מצליח הצבא לצמצם עוד יותר את מספר האנשים שמקבלים גישה לאדמותיהם ובד בבד מגדיל את שטח החלקות "במרחב התפר" שאינן מעובדות – תוך נישולם בפועל של בעליהן.

ביום 15.5.2019, בדיון שנערך בבג"ץ בעתירה שהגיש המוקד בשמו של פלסטיני שבקשתו להיתר לעיבוד החלקה המשפחתית שגודלה 17.5 דונם סורבה בטענה של "חלקה מזערית", הביעו שופטי בג"ץ ביקורת כלפי מדיניותו זו של הצבא, המתייחס לנחלות גדולות כאילו היו רסיסי חלקות, ומקל ראש בזכויותיהם של בעלי האדמות. ראש ההרכב, השופטת ברק-ארז, אמרה "העתירה כאן מעלה סוגיה משמעותית, וההתחייבויות של המדינה היו ברורות לגבי מה שקורה באזור התפר. במיוחד כאשר יש כאן עובדה שהחלקות כאן לא קטנות כאשר עושים את החישוב לכך". השופטת ברק-ארז דרשה כי המדינה תסביר: "[מדוע] חלקה של 17 וחצי דונם נחשבת זעירה? רק משום ש[בשל] אורחות החיים הבעלות משותפת לאנשים רבים[?]". בעקבות טענת המדינה בדיון, כי משטר ההיתרים בא לענות על "צרכים", אמרה השופטת ברק-ארז: "זה לא רק צרכים אלא גם זכות הקניין".

לאחר שהסבירה את סירובה בכך ש"יש מספר רב של יורשים", נאלצה המדינה להודות כי אין בידה נתונים לגבי מספר ההיתרים שהיא נתנה לעיבוד החלקה הנדונה. זאת, מעבר להיתר יחיד שניתן לקרוב אחר, "שאולי קיבל היתר לפני התיקון של הקפ"ק". בעניין זה תהתה השופטת ברק-ארז: "במבט צופה עתיד... לכאורה... לפי השיטה הזו כל מי שיגיש [בקשה להיתר] ייתקל באותו מחסום?". כמו כן הודתה המדינה, כי היתר קצר מועד "לצרכים אישיים", התקף לשלושה חודשים וניתן לא פעם במקום היתר חקלאי התקף לשנתיים, מכביד על הפונים והמת"קים כאחד, ומשכך שוקלת המדינה להאריכו.

בית המשפט דרש מהצבא להסביר את השאלות שנותרו, "לרבות בעניין המענה שניתן לחלקות שאינן קטנות אך בעלי הזכויות בהן רבים, והכל בשים לב לעקרונות שחלים על שמירת זיקה לקרקעות כפי שאלה הותוו בפסיקתו של בית משפט זה". נקבע כי על המדינה להגיש הודעת עדכון עד ליום 15.8.2019.

כבעתירותיו האחרות של המוקד בנושא שעודן תלויות ועומדות, הוסכם, בהמלצת בית המשפט, כי העותר יקבל לעת עתה היתר קצר מועד שיאפשר לו גישה לקרקע.
[email protected] (02) 627 1698 (02) 627 6317

red-id | רד אינטראקטיב