מתחילת 2019 ועד ליום 28 באפריל שנה זו, הרס הצבא, באופן מלא או חלקי, חמישה בתים בגדה המערבית מתוקף צו הריסה עונשי, ובאישורו של בג"ץ. שניים מפסקי הדין התקבלו פה אחד (האחד בעתירת המוקד, והאחר
בעתירת ארגון JLAC). בשלושת פסקי הדין האחרים, שניתנו כולם בעתירות המוקד, גרס אחד השופטים בדעת מיעוט, כי יש להימנע מההריסה או לכל הפחות לצמצמה, בין אם בשל נסיבות המקרה או בשל הקושי העקרוני שבהפעלת תקנה 119.
מאז חידשה ישראל בשנת 2014 את מדיניות הריסות הבתים העונשיות בגדה המערבית, הרס הצבא, באופן מלא או חלקי, 52 בתים, מהם 6 בירושלים המזרחית; ואטם, באופן מלא או חלקי, 9 בתים, מהם 5 בירושלים המזרחית. כמו כן, בוטלו 9 צווי הריסה או אטימה – 7 מהם בעקבות עתירה לבג"ץ.
המדובר במדיניות רשמית של פגיעה בחפים מפשע, שהאפקטיביות שלה –
גם אליבא דישראל – מוטלת בספק גדול. נזכיר כי הריסת הבתים אינה באה במקומה של ענישה פלילית אלא בנוסף לה, והנפגעים העיקריים ממנה הם דיירי הבית שנהרס, בהם ילדים קטנים על פי רוב. הריסת בתים כזו הינה מעשה של ענישה קולקטיבית, המנוגדת לדין הבינלאומי ולעקרון היסוד במשפט הישראלי, לפיו אין מענישים אדם בגין מעשים שלא ביצע. המוקד קורא לישראל לחדול לאלתר ממדיניות פסולה ונפסדת זו, וקורא לשופטי בג"ץ לאחוז בשור בקרניו, ולקיים בהזדמנות הקרובה דיון מקיף ויסודי בסוגייה זו – דיון כמותו לא קיים בג"ץ מעולם – ובסופו לאסור לחלוטין על הריסות בתים עונשיות, כפי שדורשים השכל הישר, המוסר האנושי והמשפט הבינלאומי.
