המוקד להגנת הפרט - התנערות סיטונית מאחריות: המוקד מוחה נגד ניסיון משרד הפנים להביא לסילוק על הסף של כל העררים שעניינם אי מענה לבקשות לאיחוד משפחות ולרישום ילדים בירושלים המזרחית
חזרה לעמוד הקודם
22.04.2019

התנערות סיטונית מאחריות: המוקד מוחה נגד ניסיון משרד הפנים להביא לסילוק על הסף של כל העררים שעניינם אי מענה לבקשות לאיחוד משפחות ולרישום ילדים בירושלים המזרחית

המוקד להגנת הפרט עוסק זה שנים רבות בסיוע למשפחות פלסטיניות מירושלים המזרחית ברישום ילדים במרשם האוכלוסין ובהשגת היתר או מעמד לבני זוג שאינם ירושלמים, אשר חלות עליהם ההגבלות הקבועות בחוק האזרחות והכניסה לישראל. מלבד הקשיים הנובעים מחוק זה, אחת המשוכות עמה נאלצות משפחות אלו להתמודד היא גרירת הרגליים השערורייתית של משרד הפנים, המביא לכך שתושבי העיר נאלצים לא פעם להמתין שנים לקבלת שירותים בסיסיים שהשלכותיהם גורליות.

במקרים רבים, רק לאחר שהמוקד מגיש ערר לבית הדין לעררים כדי לקבל מענה ממשרד הפנים, לאחר התמהמהות ממושכת של פקידי המשרד, מגיע המקרה לפתרונו, לעיתים בהכרעה של בית הדין ולעיתים אף מבלי שהתקיים דיון. כך למשל, בשנת 2018, רק בעקבות ערר לבית הדין לעררים, נתן משרד הפנים מעמד בישראל לשתי בנותיה של תושבת ירושלים המזרחית שנפלה קורבן לאלימות במשפחה – אשר המתינה למענה למעלה משנה קודם להגשת הערר. במקרה אחר מאותה שנה, רק בעקבות ערר בגין אי מתן מענה, חזר בו משרד הפנים מכוונתו לשלול מעמד של שני ילדים ילידי העיר בגין קרבתם למפגע. במקרה שלישי מאותה שנה, נדרש המוקד לשוב ולפנות לבית הדין לאחר שמשרד הפנים המשיך לעכב את החלטתו מעבר למסגרת הזמנים אותה קבע בית הדין בערר לרישום ילדיה של תושבת קבע. במקרה זה קנס בית הדין את משרד הפנים, וכפי שעשה בעבר, הביע ביקורת נוקבת על התנהלותו של משרד הפנים, שאינו עומד בהתחייבויותיו.

ואולם, עתה נראה כי משרד הפנים איבד כל בושה, והגיש לבית הדין לעררים שורה של בקשות – שהן למעשה בקשה אחידה גורפת – למחיקת עררים ו"ביטול הדיונים ככל שנקבעו", בתיקים שעניינם אי מענה לבקשות לאיחוד משפחות או לרישום ילדים בירושלים המזרחית, כדי "להתמודד" כראות עיניהם עם העומס. בבקשה מצוין, כי משרד הפנים מקבל מדי שנה כ-600 בקשות חדשות לאיחוד משפחות ומטפל "מדי שנה באופן חוזר" בכ-6,500 בקשות קיימות לאיחוד משפחות... בהתאם להוראות חוק האזרחות והכניסה לישראל... על כל הכרוך בכך". בבקשה מובהר, כי "ככלל, מדי שנה נדרשת הלשכה [של רשות האוכלוסין בירושלים המזרחית] לשוב ולבצע בדיקות מרכז חיים, כנות קשר, חיים משותפים, וכן לפנות מחדש לגורמי הביטחון ומשטרת ישראל, בטרם ניתן היתר שהייה לשנה נוספת לבן הזוג המוזמן". כך מקונן משרד הפנים. אך במקום שיפעל להפחית את הנטל הכבד הכרוך בחידוש היתרי השהייה במקרים אלו – נטל בו נושאות בראש ובראשונה המשפחות שחיות בצִלו של חוק מפלה זה, ולא פקידי משרד הפנים – באמצעות שינוי החוק ונהליו-הוא, מבקש עתה משרד הפנים "פטור" מבית הדין לעררים, שיאפשר לו להתמהמה ללא התערבות, באמצעות מחיקת הליכים שעניינם אי מענה.

עוד מצוין בבקשה, כי מדי שנה מוגשות ללשכת משרד הפנים כ-1,800 בקשות לרישום ילדים שרק אחד מהוריהם הינו תושב ירושלים, וכי כיום ממתינות להכרעה בלשכתו שבירושלים המזרחית כ-1,500 בקשות כאלה. עיכוב ברישום ילד משמעו הותרתו ללא זכויות סוציאליות רבות, ואת הוריו ללא הקצבאות להן הם זכאים בגינו, ועוד שלל קשיים, לרבות בהרשמה למסגרת חינוכית ועוד. אך כאמור, משרד הפנים אינו יוצא מגדרו לטפל במקרים אלו, אלא מבקש עתה, כפי שמצוין בבקשה, ליישם, בקצב שלו וללא מפריע, תוכנית עבודה שגיבש. על פי התוכנית המוצעת, "עד לסוף חודש יוני 2019 תינתן החלטה סופית בבקשות [לרישום ילדים] אשר נותרו פתוחות משנת 2016", ועד סוף חודש דצמבר של השנים 2019 ו-2020, באלו שנותרו פתוחות מהשנים 2017 ו-2018 בהתאמה. באשר לבקשות לאיחוד משפחות, על פי "תוכנית העבודה" מוצע, כי עד סוף חודש דצמבר 2019 ו-2020, תינתן החלטה סופית בבקשות אשר נותרו פתוחות מהשנים 2017 ו-2018 בהתאמה. לא מצוין מתי על פי "התוכנית" יטופלו "1,200 בקשות חדשות משנת 2016 [שעדיין] ממתינות לבדיקה", נתון שמובא גם הוא בבקשה.

בתגובה לכך, הגיש המוקד לבית הדין מחאה נוקבת בכל העררים שבטיפולו, בהם הוגשה עד עתה הבקשה למחיקה. המוקד התנגד נחרצות למחיקת העררים, והבהיר, כי זה שנים שמשרד הפנים רומס ברגל גסה ובאופן בוטה את זכויותיה של האוכלוסיה הילידית של ירושלים המזרחית, תוך התנהלות כאוטית, הזנחה וסחבת בטיפול בבקשות לרישום ילדים ולאיחוד משפחות. התנהלות פסולה זו מתקיימת תוך פגיעה בזכויות אדם בסיסיות ובניגוד לחובותיה הבסיסיות של רשות מינהלית, ולמעשה משרתת את מדיניות משרד הפנים לעודד את עקירת האוכלוסייה הפלסטינית מן העיר. המוקד הזכיר, כי לפני מספר חודשים הוציא בג"ץ צו על תנאי בעתירת המוקד וארגון העובדים מען, המחייב את המדינה להסביר מדוע לא מצאה פיתרון למצב הקלוקל והבלתי נסבל השורר בלשכת רשות האוכלוסין של משרד הפנים בירושלים המזרחית.

המוקד טען בתגובתו, כי בקשת משרד הפנים חותרת בריש גלי לפגוע קשות ובאופן מפלה בזכות הגישה לערכאות של תושבי ישראל; כי על פי "תוכניתו" של משרד הפנים, בני משפחה רבים, בהם ילדים, יוותרו ללא מעמד חוקי ונטולי זכויות במשך שנה וחצי לכל הפחות; וכי מדובר בניסיון פסול לגייס את בית הדין לסייע למשרד הפנים להמשיך ולפגוע בזכויותיהם של רבים. המוקד תקף את משרד הפנים על כך שלא בחל אף בטענה המופרכת לפיה הוא פועל מתוך דאגה לאלו שלא הגישו ערר לבית הדין, ולשם כך מבקש לטפל בבקשות על פי סדר הגעתן, מבלי שיאלץ להאיץ את הטיפול במגישי עררים. טענה מגונה זו אינה מחזיקה מים. כפי שעולה מהמקרים שהוזכרו לעיל, מבלעדי פנייה לבית הדין, מקרים רבים היו נגררים עד בלי די. ערר הינו הכלי הנגיש והמתבקש שיכול לסייע לפונים להביא את משרד הפנים להכריע בבקשותיהם, ואגב כך להניעו לטפל בכלל הפניות המגיעות אליו במסגרת סד זמנים סביר. המוקד הוסיף, כי ככל שמשרד הפנים חושש לאלו ש"ידם אינה משגת" להגיש ערר, הוא מוזמן להפנותם למוקד, אשר ישמח לתת להם סיוע מקצועי חינם-אין-כסף.