המוקד להגנת הפרט - התעמרות ממושכת במסגרת בקשה לחידוש היתר שהייה מתוקף הליך לאיחוד משפחות: על אף שבני הזוג נכנעו לדרישה הפסולה לחתום על התחייבות לניתוק קשר עם אחיה של האישה, הותיר אותה משרד הפנים חשופה לגירוש במשך כשנה נוספת
חזרה לעמוד הקודם
31.12.2018

התעמרות ממושכת במסגרת בקשה לחידוש היתר שהייה מתוקף הליך לאיחוד משפחות: על אף שבני הזוג נכנעו לדרישה הפסולה לחתום על התחייבות לניתוק קשר עם אחיה של האישה, הותיר אותה משרד הפנים חשופה לגירוש במשך כשנה נוספת

בשנת 2004 נישאה פלסטינית תושבת הגדה המערבית לתושב ירושלים המזרחית, ועברה להתגורר עמו בעיר. ברם, חוק האזרחות והכניסה לישראל חוסם את אפשרותם של פלסטינים מהשטחים הכבושים לקבל מעמד בישראל ובירושלים המזרחית במסגרת הליכים לאיחוד משפחות. כל שמאפשר החוק הוא מתן היתרי שהייה זמניים, ואף זאת רק לנשים בנות 25 ומעלה ולגברים בני 35 ומעלה. בשנת 2013, משהגיעה האישה לגיל המאפשר קבלה של היתר שהייה זמני, הגישו בני הזוג בקשה לאיחוד משפחות בסיוע המוקד להגנת הפרט, וזו אושרה ביום 16.7.2014. בחלוף שנה הגישו בני הזוג בקשה לחידוש ההיתר בשנה נוספת, ואף בקשתם זו אושרה.

ואולם, בקשת החידוש הבאה של בני הזוג, שהוגשה למשרד הפנים ביום 27.7.2016, בטרם פג תוקף ההיתר שבידי האישה, נותרה ללא מענה משך קרוב לארבעה חודשים. לפיכך, ביום 15.11.2016, הגיש המוקד ערר לבית הדין לעררים בגין אי-המענה לבקשה. רק כעבור ארבעה חודשים נוספים, ביום 19.3.2017 – ימים ספורים לפני מועד הדיון שנקבע לערר – השיב משרד הפנים, כי "בהתאם להמלצת גורמי הביטחון, על בני הזוג לחתום על התחייבות לניתוק קשר עם אח המוזמנת", אשר ריצה עונש מאסר אותה עת, כתנאי לחידוש ההיתר.

ביום 2.4.2017 הגיש המוקד ערר פנימי למשרד הפנים נגד הדרישה לחתימה על ההתחייבות. המוקד טען, כי נוסח ההתחייבות אינו סביר ואינו מידתי, שכן מאסרו – הקצר יחסית – של האח אינו מעיד על "מסוכנות" כלשהי מצד האישה, אֵם לשישה ילדים קטינים תושבי קבע, המתגוררת בירושלים המזרחית מזה למעלה מעשור. עוד טען המוקד, כי דרישת משרד הפנים כי בן הזוג תושב הקבע – שאינו מבקש מעמד עבור עצמו ואינו צריך לעמוד בתנאים מגבילים כלשהם – יחתום אף הוא על ההתחייבות, הינה פסולה מעיקרה ומנוגדת להוראות חוק האזרחות והכניסה לישראל. לבסוף טען המוקד, כי נוסח ההתחייבות גורף מדי, שכן אף אם היו רוצים בני הזוג לנתק באופן מוחלט קשר עם האח – עמו הם מסוכסכים מזה שנים – הדבר לא מצוי בשליטתם המוחלטת, שכן הם עשויים להיתקל באח באקראי באירועים משפחתיים.

הערר הפנימי לא נענה משך שלושה חודשים, בעוד האישה נותרת ללא היתר. רק ביום 29.10.2017, בעקבות ערר בגין אי מענה שהגיש המוקד לבית הדין לעררים, השיב משרד הפנים לערר הפנימי – ומסר, כי נוכח סירובם של בני הזוג לחתום על ההתחייבות, הוחלט לדחות את בקשתם לאיחוד משפחות.

אין להתפלא, אפוא, כי בניגוד להמלצת המוקד – אשר הצליח בעבר להביא לביטול דרישות בלתי סבירות שכאלה – נואשו בני הזוג, ובחרו להיענות לדרישה לחתום על ההתחייבות.

למרות זאת, האישה נותרה ללא היתר במשך כשנה נוספת, שכן פקידי משרד הפנים המשיכו להתעמר בבני הזוג ולמנוע מהם לחתום על הטופס בטענות מטענות שונות. רק בעקבות החלטת בית הדין לעררים מיום 27.11.2018 בערר נוסף שהגיש המוקד, קיבלו בני הזוג ביום 20.12.2018 לרשותם את טופס ההתחייבות, וזמן מה לאחר שחתמו עליו, חודש היתרה של האישה.