שפוט ביטחוני
עצור ביטחוני
עצור מינהלי
סה"כ
2.12.2018

מלחמת ההתשה של הצבא בבנו של חקלאי שאדמתו לכודה ב"מרחב התפר": המאבק לחידוש היתרו לעיבוד החלקה ארך שנה תמימה והצריך פניות אינספור מטעם המוקד

החל משנת 2003 מקיים הצבא הישראלי משטר היתרים בשטחי הגדה המערבית הכלואים בין חומת ההפרדה לבין הקו הירוק, אותם הוא מכנה "מרחב התפר". כל פלסטיני המתגורר בשטחים אלה או מעוניין להיכנס אליהם, נאלץ להצטייד מראש בהיתר לשם כך. בקשות להיתרים מוגשות ומטופלות על פי קובץ הוראות ייעודי, נפתל, ארוך ודרקוני, המכונה "קפ"ק מרחב התפר", המתעדכן מעת לעת. משטר היתרים זה תקף רק לגבי פלסטינים – ישראלים ותיירים אינם נדרשים להיתר כלשהו על מנת להיכנס לשטחי "מרחב התפר" או לשהות בהם.

מזה שנים שהמוקד להגנת הפרט פונה לצבא, פעם אחר פעם, בדרישה להסרתן של הכבדות ביורוקרטיות מיותרות המוטלות על פלסטינים הנדרשים לעבור את מסלול החתחתים להשגת היתר, שעה שכל רצונם הוא להתגורר או לעבד את אדמתם שנלכדה ב"מרחב התפר", בתוך ארצם-שלהם. בשנה האחרונה ניכרת עליה דרסטית במניעת גישה של חקלאים לאדמותיהם הלכודות. במקרה שלהלן, הצליח בנו של חקלאי להביא לחידוש היתרו רק לאחר מסכת ממושכת ומתישה, בה היה על המוקד לחזור ולפנות לצבא על כל צעד ושעל, אלמלא כן היה נקטע הטיפול בבקשת האיש.

המדובר בפלסטיני המתגורר בנזלת עיסא שבנפת טולכרם, ולאביו אדמה חקלאית הכלואה ב"מרחב התפר", בה מגדלת המשפחה עצי הדר וכן עצי זית. למן נובמבר 2017 ניסה האיש לקבל חידוש להיתר "תעסוקה חקלאית" במרחב התפר, כדי לסייע לאביו בטיפול בפרדס. בקשותיו החוזרות למת"ק לא זכו למענה. כשלבסוף נענה, התבקש להביא מפת מדידה של החלקה, וכן תצהיר על כך שהחלקה אינה משועבדת ולא נמכרה. לאחר שהגיש המסמכים כנדרש, סורבה בקשתו בטענה שהחלקה מצויה "מחוץ לגדר", היינו מחוץ ל"מרחב התפר" – וזאת, לאחר שנים בהן האיש ואביו קיבלו היתרי כניסה לעיבוד החלקה.

לפיכך, ביום 31.5.2018 פנה המוקד לצבא בשמו של האיש ודרש לבחון מחדש את הבקשה – הליך הקרוי בלשון הצבא "בירור רמת"ק" (ראש מנהלת תיאום וקישור). ואולם, ביום 5.6.2018 נמסר מהמת"ק, כי "טרם בירור רמת"ק על התושב להגיע לשימוע ע"י מפקד הנציגות/סגניתו". בתגובה ענה המוקד, כי יש להזמין את האיש ישירות לבירור רמת"ק, שכן הוראות הקפ"ק קובעות רק שני הליכים לדיון בבקשות שסורבו – בירור רמת"ק ולאחריו, במידת הצורך, ועדת ערר.

בעקבות פניית המוקד, נגוז ה"שימוע", והאיש הוזמן לבירור רמת"ק, כפי שנקבע בנהלים. בטופס סיכום הליך בירור הרמת"ק אשר התקיים ביום 11.7.2018 – טופס שלא נמסר לאיש בו במקום כקבוע בנהלים, אלא נשלח רק בעקבות דרישת המוקד – נקבע כי יש לערוך סיור אל חלקת האדמה הרלוונטית. מועד לסיור נקבע רק לאחר פניית המוקד, והוא התקיים ביום 15.8.2018.

אך גם הפעם צצה משוכה נוספת, פרי המצאתו של הצבא: במסמך סיכום הסיור – אשר, כרגיל, לא נמסר לאיש בתום הסיור עצמו כמתחייב מהנהלים, אלא התקבל רק כעבור כשבועיים ולבקשת המוקד – נכתב, כי "התושב העלה כי אין באפשרותו לעסוק באדמה מכיוון שעובד בבית מרקחת ברמאללה, וביקש לתת את ההיתר לאבא שלו אשר נכח גם כן בסיור".

ביום 14.10.2018 שלח המוקד ערר למינהל האזרחי, בו הבהיר כי האיש לא ויתר על זכותו לקבל היתר לעבד את אדמת אביו: המוקד שב והסביר את השתלשלות העניינים מראשיתה, ודרש כי האיש יזומן ללא דיחוי לוועדת ערר.

ברם, נראה שהצבא העדיף שלא לקיים בירור במסגרת ערר בעניין הטענה המופרכת לסירוב. תחת זאת נמסר, כי על האיש להגיע למת"ק ביום 14.11.2018 כדי להגיש מחדש את בקשתו, כדי שאפשר יהיה לתת לו את ההיתר המגיע לו. אולם הצבא כמנהגו נוהג, וכאשר הגיע האיש למת"ק במועד שנקבע לו, סירבו באשנב הקבלה לקבל את בקשתו. ושוב, רק לאחר שהמוקד יצר קשר בדחיפות עם המת"ק, הסכימו לקבלה.

לבסוף, ביום 18.11.2018, לאחר קרוב לשנה של טרטורים בירוקרטיים, הונפק לאיש היתר שתוקפו לשנתיים.

מקרה זה הוא אחד מיני רבים בהם מטפל המוקד להגנת הפרט. השתלשלות העניינים בו ממחישה על קצה המזלג כיצד הצבא מערים משוכות על גבי משוכות כדי להתיש את התושבים ולהביא אותם לוותר על עיבוד אדמותיהם. המקרה אף מדגים את תעצומות הנפש וההשקעה הנדרשות – במקביל לסיועו של המוקד – מתושבים החפצים לעבד את אדמותיהם.
mail@hamoked.org.il (02) 627 1698 (02) 627 6317

red-id | רד אינטראקטיב