החל משנת 2003 מנהיג הצבא הישראלי
משטר היתרים דרקוני בשטחי הגדה המערבית הכלואים בין חומת ההפרדה לבין הקו הירוק, המכונים בפיו "מרחב התפר". משטר היתרים זה חל אך ורק על פלסטינים; ישראלים ותיירים אינם נדרשים להיתר כלשהו על מנת להיכנס ל"מרחב התפר" או לשהות בו. פלסטינים המתגוררים ב"מרחב התפר" או מעוניינים להיכנס אליו לצורך עיבוד אדמותיהם, ביקור קרובים או מסחר, נאלצים לעשות זאת בכפוף לכלליו של מנגנון צבאי בירוקרטי וחונק, המכתיב מגוון תנאים מחמירים לקבלת היתרי כניסה ושהייה ב"מרחב התפר".
ביום 27.6.2017
פנה המוקד לצבא בבקשה על פי חוק חופש המידע לעניין התרת כניסתם של פלסטינים ל"מרחב התפר" משנת 2014 ואילך. בין היתר, ביקש המוקד נתונים אודות מספר הבקשות שהוגשו להיתרי כניסה ל"מרחב התפר", מספר ההיתרים שהונפקו, ומספר הסירובים. כל אלה בחלוקה לסוגי ההיתרים אותם קבע הצבא – היתר חקלאי (עבור בעלי הקרקע הרשומים); תעסוקה חקלאית (עבור מי שמסייעים בעיבוד הקרקע, לרבות בני משפחתם של בעלי הקרקע); צרכים אישיים; מסחר; ותעסוקה מסחרית.
בהיעדר מענה ענייני לבקשת המידע בחלוף הזמן הקבוע בחוק למתן תשובה,
עתר המוקד ביום 17.4.2018 לבג"ץ להורות לצבא לענות לבקשתו. רק כחמישה חודשים לאחר מכן, ביום 26.11.2018, התקבלה תשובה חלקית מטעם הצבא.
בתשובתו
מסר הצבא פירוט אודות הבקשות וגורלן בשנים 2018-2014 (לרבות פילוחים על פי עילות הסירוב המוזנות במערכת הממוחשבת). הנתונים ממחישים את הפגיעה הקשה בעצם בניית חומת ההפרדה. עשרות אלפי פלסטינים מגישים בקשות להיתרים לצרכי חקלאות, מסחר וצרכים אחרים. מהנתונים עולה תמונה מדאיגה על עלייה ניכרת במספר הסירובים לבקשות להיתרי כניסה למטרות חקלאות: בשנת 2014 דחה הצבא כ-24% מהבקשות להיתר חקלאי וכ-30% מהבקשות להיתר תעסוקה חקלאית. בשנת 2016 נדחו כ-54% וכ-27% מבקשות אלו (בהתאמה). ואילו בשנת 2018 (נכון למועד המענה), הצבא דחה כ-72%(!) מהבקשות להיתר חקלאי וכ-50% מהבקשות להיתר תעסוקה חקלאית. נתונים אלו מאששים את עמדת המוקד כי בניגוד לפסיקת בג"ץ, המכירה בזכותם של התושבים לעבד את קרקעותיהם, יחד עם משפחותיהם ועובדיהם, הצבא פועל בשיטתיות כדי לגזול זכות בסיסית זו, לצמצם את כניסתם של חקלאים פלסטינים ל"מרחב התפר", ולהביא בהדרגה לנישולם מהקרקעות.
זאת ועוד. על אף שישראל מצדיקה את קיומם של "מרחב התפר" ומשטר ההיתרים המונהג בו בצורך ביטחוני, לאורך השנים אחוז הסירובים מחמת עילה ביטחונית ("מנוע שב"כ") אינו עולה על 6% מכלל הסירובים לבקשות להיתר חקלאי, ולרוב עומד על פחות מ-2%. רובן המכריע של הבקשות נדחה מתוקף טיעונים ביורוקרטיים כאלה ואחרים, בראשם העילה בדבר "אי עמידה בקריטריונים". אחוז הסירובים להיתר חקלאי בעילה זו הגיע בשנת 2018 לשיא חסר תקדים, כאשר 83%(!) מהבקשות למתן היתר זה נדחו בטענה של "אי עמידה בקריטריונים". נתון זה עולה בקנה אחד עם
ההחמרה במדיניות הצבא, שהחל לא מכבר לדחות בקשות רבות של חקלאים בנימוק השרירותי לפיו החלקות אליהן הן מתייחסות "מזעריות" מכדי להצריך עיבוד!
שנה/סוג היתר |
סך בקשות |
אושרו |
סורבו |
אחוז סירוב (לערך) |
סירוב בטחוני (לערך)
|
2014 |
חקלאי |
4,288 |
3,221 |
1,050 |
24% |
אין נתון |
תעסוקה חקלאית |
24,244 |
17,053 |
7,155 |
30% |
אין נתון |
2015 |
חקלאי |
4,374 |
2,661 |
1,615 |
37% |
1% |
תעסוקה חקלאית |
20,765 |
14,185 |
6,365 |
31% |
1% |
2016 |
חקלאי |
9,687 |
4,311 |
5,217 |
54% |
0% |
תעסוקה חקלאית |
19,521 |
13,770 |
5,285 |
27% |
6% |
2017 |
חקלאי |
5,460 |
2,389 |
2,940 |
54% |
3% |
תעסוקה חקלאית |
14,587 |
9,900 |
4,166 |
29% |
5% |
2018 (עד 25.11) |
חקלאי |
7,187 |
1,876 |
5,184 |
72% |
1% |
תעסוקה חקלאית |
2,959 |
1,447 |
1,475 |
50% |
2% |
יש לציין, כי הצבא מסר שאין באפשרותו לספק נתונים נוספים שהתבקשו בטענה כי הללו אינם ניתנים להפקה ממוחשבת. עקב כך, אין בנמצא נתונים בעלי חשיבות רבה להבנת המציאות בשטח – כמו גם לעבודת המוקד בתחום – בהם נתונים אודות מספר ההיתרים שהוחרמו, מספר ההיתרים שניתנו בעקבות השגה או עתירה לבג"ץ, וכן נתונים אודות מספר ההיתרים המיועדים למסיק זיתים ומשך תוקפם – על פי התרשמות המוקד, אלו ניתנים לאחרונה לפרק זמן קצר בהרבה מהסביר, לא פעם במקום היתר החקלאי ארוך הטווח.
בעקבות קבלת המענה, הגיש המוקד לבג"ץ ביום 2.12.2018 בקשה למחיקת העתירה ולפסיקת הוצאות.