שפוט ביטחוני
עצור ביטחוני
עצור מינהלי
סה"כ
19.11.2018

המוקד להגנת הפרט לבית המשפט המחוזי: יש להורות לצבא לבטל את מדיניותו השרירותית החדשה, לסרב לבקשות כניסה של חקלאים פלסטינים ל"מרחב התפר" בטענה כי חלקותיהם קטנות מדי ולא מצריכות עיבוד

החל משנת 2003 מנהיג הצבא הישראלי משטר היתרים דרקוני בשטחי הגדה המערבית הכלואים בין חומת ההפרדה לבין הקו הירוק, שטחים המכונים בפיו "מרחב התפר". משטר היתרים זה חל אך ורק על פלסטינים; ישראלים ותיירים אינם נדרשים להיתר כלשהו על מנת להיכנס ל"מרחב התפר" או לשהות בו. פלסטינים המתגוררים ב"מרחב התפר" או מעוניינים להיכנס אליו לצורך עיבוד אדמותיהם, ביקור קרובים או מסחר, נאלצים לעשות זאת בכפוף לכלליו של מנגנון צבאי בירוקרטי וחונק, המכתיב מגוון תנאים מחמירים לקבלת היתרי כניסה ושהייה ב"מרחב התפר".


בעליהן של אדמות חקלאיות המצויות ב"מרחב התפר" מקבלים על פי נהלי הצבא "היתרי חקלאי" התקפים לשנתיים. אולם בעת האחרונה, החמיר הצבא לפתע את מדיניותו להנפקת "היתרי חקלאי" ו"היתרי תעסוקה חקלאית" (הניתנים לאנשים שאינם בעלי קרקעות למטרת סיוע בעיבודן), והחל לדחות בקשות רבות בנימוק שרירותי לפיו החלקות אליהן הן מתייחסות "מזעריות", ועל כן אינן מצריכות עיבוד. לפי מדיניותו החדשה של הצבא, חלקות ייחשבו ל"מזעריות" במידה ולשיטתו, גודלן פחות מ-330 מ"ר, אף אם הן גדולות יותר בפועל אך מספר בני משפחה מחזיקים בהן בבעלות משותפת, וחלקו היחסי של כל אחד מהבעלים קטן מ-330 מ"ר. לחלקות רבות ב"מרחב התפר" יש מספר רב של בעלים, לאור הדין הנהוג באזור לפיו אדמות עוברות בירושה עם מות בעליהן לצאצאיו מבלי שהן מחולקות עם ההורשה לחלקות קטנות יותר, והמשפחה ממשיכה לעבדן וליהנות מתוצרתן במשותף.


ביום 19.11.2018 הגיש המוקד להגנת הפרט עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים, בדרישה להורות לצבא להנפיק לפלסטיני תושב קפין היתר כניסה ל"מרחב התפר" בתוקף לשנתיים, לצורך עיבוד אדמות שבבעלותו ושמירה על זיקתו אליהן. המוקד אף דרש, כי בית המשפט יורה לצבא להפסיק לדחות בקשות להיתרים המוגשות על-ידי בעליהן של אדמות בנימוק שחלקותיהם קטנות מדי. במישור הפרטני טען המוקד, כי המדינה פוגעת בצורה קשה ובלתי מידתית בזכותו של האיש לקניין ולחופש תנועה, הגם שהלה קיבל משך שנים קיבל "היתרי חקלאי" ל"מרחב התפר", והתוצרת החקלאית מקרקעותיו היא מקור הפרנסה היחיד שלו. במישור העקרוני טען המוקד, כי המדינה מפירה את התחייבותה בפני בג"ץ להבטיח את גישתם של פלסטינים ובני משפחתם לאדמות חקלאיות שמעבר לחומת ההפרדה. המוקד הדגיש, כי התוצאה הבלתי-נמנעת של מדיניותו החדשה של הצבא היא, שבמוקדם או במאוחר, כל האדמות ב"מרחב התפר" ייחשבו לחלקות "מזעריות" שאינן מצריכות עיבוד, היות שמטבע הדברים ימשיך לגדול מספר הבעלים של כל חלקה אף בעתיד.


יצוין, כי עתירה זו הוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים לאחר שהסמכות לדון בעתירות העוסקות ב"מרחב התפר" הועברה מבג"ץ במסגרת תיקון לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, אשר נכנס לתוקף ביום 26.10.2018. קודם לכניסתו לתוקף של התיקון לחוק, ביום 4.10.2018, הגיש המוקד עתירה לבג"ץ בשם פלסטיני שאמו מחזיקה בבעלות על קרקעות ב"מרחב התפר", בדרישה כי יונפק לו היתר כניסה בתוקף לשנתיים לצורך עיבוד קרקעותיה. המוקד טען, כי לאם עומדת הזכות לשמור על זיקתה הקניינית לאדמות ואף לעבדן, אולם בשל גילה המבוגר ומצבה הבריאותי אין באפשרותה לעבד את הקרקע בעצמה. המוקד הדגיש, כי הצבא מסרב להנפיק לבנה של האישה היתר כניסה למטרת עיבוד הקרקע, בטענה כי החלקה קטנה מדי ואינה מצדיקה הנפקת "היתר תעסוקה חקלאית". זאת, אף כי מדובר בחלקה בגודל 17.5 דונם שהייתה מעובדת על-ידי בני המשפחה באופן אינטנסיבי עד להקמת חומת ההפרדה, והסירוב להנפיק לבן היתר פוגע פגיעה קשה בזכותה של המשפחה לקניין ולחופש העיסוק.


מתחילת שנת 2018, סירב הצבא לבקשותיהם להיתרי כניסה ל"מרחב התפר" של 31 פלסטינים המיוצגים על-ידי המוקד, בנימוק שהחלקות אליהן ביקשו להיכנס קטנות מדי. זאת, בהשוואה ל-9 מקרים בשנת 2017, ולמקרה אחד בלבד בשנת 2016. נדמה, כי מדיניות חדשה זו, שאיננה מנומקת בשום צורך ביטחוני, היא אך נדבך נוסף בניסיונו של הצבא לצמצם את גישתם של פלסטינים לאדמותיהם שב"מרחב התפר", ולהביא באופן הדרגתי לנישולם מהקרקעות.

mail@hamoked.org.il (02) 627 1698 (02) 627 6317

red-id | רד אינטראקטיב