המוקד להגנת הפרט לבג"ץ: יש לבטל את ההקפאה המוחלטת על איחוד משפחות בשטחים הכבושים ולאפשר לאזרחי חו"ל שנישאו לפלסטינים להשתקע בשטחים כחוק

מזה שנים ארוכות מנהיגה ישראל מדיניות המגבילה את אפשרותן של משפחות – בהן אחד מבני הזוג הוא פלסטיני תושב השטחים והאחר נתין זר – לקיים חיי משפחה כחוק בשטחים הכבושים. בשנת 2000, עם פרוץ האינתיפאדה השנייה, הקפיאה ישראל כליל את הטיפול בבקשות לאיחוד משפחות בשטחים. מאז, למעט מחווה מדינית חד פעמית בשלהי שנת 2007, לא חל כל שינוי במדיניותה בנושא, ובקשות חדשות ככלל אינן מתקבלות או נבחנות על ידי הצבא. כפועל יוצא מכך, הפכו אלפי בני זוג של תושבי השטחים ל"שוהים בלתי חוקיים" בביתם, כשאיום מתמיד של גירוש מרחף מעל ראשיהם.

ביום 16.5.2018 פנה המוקד להגנת הפרט לצבא, בבקשה כי זה ישנה את מדיניותו המגבילה לעניין איחוד משפחות בשטחים, הפוגעת קשות בזכותם של פלסטינים לחיי משפחה. המוקד ציין, כי הצבא מחזיק במאות בקשות לאיחוד משפחות אשר הועברו לו על ידי הרשות הפלסטינית, מבלי לטפל בהן כלל. בנוסף הדגיש המוקד, כי למעט במקרים הומניטריים חריגים, הצבא מסרב לקבל לידיו בקשות חדשות לאיחוד משפחות.

בתשובתו מיום 8.7.2018 נמנע הצבא מלהתייחס לטענותיו העקרוניות של המוקד, ואף טען כי יש לו הסמכות, "בהתאם לשיקולים מדיניים, ביטחוניים ואחרים", לאשר או לסרב לבקשות, וכי אין כל פסול במדיניותו המצמצמת בנושא.

לאור זאת, ביום 1.11.2018 הגיש המוקד מקבץ עתירות לבג"ץ בשמם של תושבים פלסטינים מן הגדה המערבית ובני זוגם אזרחי חו"ל, בדרישה לאפשר לבני הזוג להסדיר את מעמדם בשטחים כדין בהליך של איחוד משפחות. המוקד טען, כי סירובו הגורף של הצבא לבחון את בקשותיהם של אזרחי חו"ל לאיחוד משפחות עומד בניגוד ברור לדין הבינלאומי, לחקיקה הישראלית ולהסכם הביניים הישראלי-פלסטיני, שעוגן בחקיקה הצבאית הפנימית של השטחים. עוד טען המוקד, כי הצבא דוחה בפועל בקשות לאיחוד משפחות על בסיס מדיניות כללית, ולא על בסיס עובדות המקרים הפרטניים שהובאו בפניו, ובכך אינו מאזן כנדרש בין השיקולים הביטחוניים הרלוונטיים לבין זכותם של תושבי השטחים – תושבים מוגנים על פי המשפט הבינלאומי ההומניטארי – לחיי משפחה. לבסוף, הדגיש המוקד, כי על הצבא לקיים תיעוד ראוי של הבקשות המוגשות לו בנושא זה, ושל הטיפול בהן.