שפוט ביטחוני
עצור ביטחוני
עצור מינהלי
סה"כ
12.7.2018

המדינה בערעור על החלטת בית הדין לעררים: לשר הפנים יש סמכות לגרש אישה מביתה בשל מעשה המיוחס לבנה

ביום 23.5.2018 נתן בית הדין לעררים פסק דין תקדימי, בו פסל את החלטת משרד הפנים לגרש אֵם לנער שנחשד בדקירת שוטר מג"ב בירושלים בשנת 2015, וקבע כי שר הפנים חרג מסמכותו כששלל את מעמדה בעילה של "אחריות הורית" ביחס למעשי בנה. בפסק הדין נקבע, כי חוק האזרחות והכניסה לישראל אינו מקנה לשר הפנים סמכות לגרש מירושלים המזרחית את מי שחי בה באופן חוקי, אך במטרה להרתיע אחרים, ולהענישו על מעשהו של אדם אחר.

ביום 4.7.2018 הגישה המדינה ערעור על פסק הדין, בו טענה כי שגה בית הדין "בצמצום שיקול הדעת הרחב הנתון לשר הפנים", ובקביעה כי משרד הפנים חייב להעניק רישיון לאדם העונה על הקריטריונים הפורמאליים לעניין הענקת מעמד מתוקף הליך לאיחוד משפחות. לטענת המדינה, שיקול דעתו של שר הפנים בהקשר זה אינו מוגבל רק למקרים בהם נובע מהאדם איום ביטחוני ישיר או עקיף, אלא הוא רשאי ונדרש לבחון במסגרת שיקול דעתו הרחב שיקולים נוספים.

בהמשך, טענה המדינה כי במקרה דנן, יצרה האישה סביבה שעיצבה את אישיותו של בנה, ואין זה סביר שהמדינה "תעניק רישיון ישיבה למי שתחת אחריותה ההורית ובהשגחתה בוצע מעשה טרור, ולאחר מכן התכחשה לאירוע ואף בחרה שלא לגנות אותו, התנהגות שיש בה משום פגיעה בערכיה של מדינת ישראל ובריבונותה." המדינה אף הרחיקה לכת וטענה, "כי למי שמבקשת לשהות בישראל... קיימת מחויבות בסיסית לדאוג שכל מי שנמצא תחת אחריותה לא יפגע בביטחון המדינה, אזרחיה וריבונותה, וחובה עליה לכבד את ערכיה של מדינת ישראל".

מערעור זה, וממקרים אחרים מהעת האחרונה, עולה כי המדינה מנסה לבסס שיטה חדשה של ענישה קולקטיבית, במסגרתה יישללו זכויותיהם הבסיסיות ביותר של קרובי משפחה של מי שביצעו פיגועים או של מי שחשודים בכך, אף אם לא הייתה להם כל ידיעה או נגיעה למעשה. המוקד נאבק כנגד תופעה חדשה זו, וימשיך לייצג את האֵם ונפגעים אחרים של התופעה במאבקם המשפטי להבטחת זכויות היסוד שלהם ושל בני משפחתם.


mail@hamoked.org.il (02) 627 1698 (02) 627 6317

red-id | רד אינטראקטיב