בג"ץ אישר הריסה עונשית של בית משפחה בת 3 נפשות בגדה המערבית: נקבע כי חפותם של המתגוררים בבית, והנזק שעלול להיגרם לבניין כולו, אינם עילות מספקות לביטול צו ההריסה

ביום 7.6.2018 דחה בג"ץ את עתירת המוקד להגנת הפרט לביטול צו שהוּצא ביום 7.5.2018 להריסה עונשית של בית משפחתו של הנאשם בביצוע פיגוע דריסה ביום 16.3.2018 בסמוך להתנחלות מבוא דותן שבצפון הגדה המערבית, בו נהרגו שני חיילים ישראליים.

בדירה המיועדת להריסה, הנמצאת בקומה השלישית בבניין בן ארבע קומות, מתגוררות 3 נפשות – אחותו של הנאשם (שהיא בעלת הדירה) וביתה הקטינה בת ה-8, ואחי הנאשם – אשר איש מהם לא נחשד במעורבות באירוע. בבניין ישנן שתי דירות נוספות, בהן מתגוררים שניים מאחיו של הנאשם עם נשותיהם וילדיהם הקטינים. שתי הקומות התחתונות בבניין, שהן בבעלות אבי הנאשם, משמשות למסחר.

בית המשפט דחה את טענת המוקד, לפיה צו ההריסה ניתן בטרם הסתיים ההליך הפלילי בעניינו של הנאשם ובטרם התבררו החשדות המיוחסים לו, וקבע כי די בראיות מנהליות המעידות על אשמתו להפעלת סמכות ההריסה. בנוסף, בית המשפט דחה את טענת המוקד, שהתבססה על חוות דעת הנדסית שהוגשה מטעמו, לפיה הריסת הדירה בקומה השלישית עלולה לגרום נזק לבניין כולו ואף לתשתיות הבניין. תחת זאת, קיבל בית המשפט את עמדת הצבא לפיה ניתן לבצע את הריסת הדירה מבלי לפגוע במבנה כולו; זאת, באמצעים ידניים אשר "ימזערו" את הנזק לשאר הבניין. לבסוף, בית המשפט קבע כי אין די בחוסר ידיעת קרוביו של הנאשם אודות כוונתו, לכאורה, לבצע פיגוע "כדי להביא לביטולו של הצו".

במישור העקרוני, המוקד טען שוב כי הריסת בתים של קרוביהם של מבצעי פיגועים (או החשודים בכך) מהווה ענישה קולקטיבית פסולה, המנוגדת למשפט ההומניטרי הבינלאומי ולמשפט זכויות האדם הבינלאומי. ואולם, גם הפעם דחה בית המשפט את בקשת המוקד לקיים דיון מהותי בטענות העקרוניות נגד הריסות בתים עונשיות. בהקשר זה ציינה השופטת ברק-ארז, כי "הכרעתנו בעתירה כפופה להלכה הפסוקה, שעודנה מחייבת על אף ההשגות שהועלו בעניינה ושלחלקן אף אני שותפה".

בית המשפט הורה להשהות את הריסת המבנה למשך שבוע ממועד פסק הדין, על מנת לאפשר למשפחה להיערך לפינוי הבית.