החל משנת 2003 מנהיג הצבא הישראלי משטר היתרים דרקוני בשטחי הגדה המערבית הכלואים בין חומת ההפרדה לבין הקו הירוק, המכונים בפיו "מרחב התפר". משטר היתרים זה חל אך ורק על פלסטינים; ישראלים ותיירים אינם נדרשים להיתר כלשהו על מנת להיכנס ל"מרחב התפר" או לשהות בו. פלסטינים המתגוררים ב"מרחב התפר" או מעוניינים להיכנס אליו לצורך עיבוד אדמותיהם, ביקור קרובים או מסחר, נאלצים לעשות זאת בכפוף לכלליו של מנגנון צבאי בירוקרטי וחונק, המכתיב מגוון תנאים מחמירים לקבלת היתרי כניסה ושהייה ב"מרחב התפר".
ביום 27.6.2017 פנה המוקד לצבא בבקשה לקבל נתונים אודות מספר הבקשות להיתרי כניסה ל"מרחב התפר" שהוגשו בשנים 2017-2014; מספר ההיתרים שהנפיק הצבא בשנים אלה; סוגי ההיתרים שניתנו; משך תוקפם של ההיתרים; ועוד. בנוסף, ביקש המוקד מידע אודות מספר הבקשות להיתרים שסורבו מטעמי ביטחון ומטעמי "אי-עמידה בקריטריונים", וכן אודות מספר ההיתרים שהוחרמו על-ידי הצבא באותן שנים.
בחלוף למעלה מתשעה חודשים מיום הגשת הבקשה ומשלא נתקבלה כל תשובה עניינית לבקשת המידע, ביום 17.4.2018 עתר המוקד לבג"ץ להורות לצבא לענות לבקשתו. בעתירה, הדגיש המוקד את מרכזיותו של עקרון חופש המידע כמקור ראשון במעלה לפיקוח על הרשויות בהגנה על זכויות האדם. עוד הדגיש המוקד, כי העיכוב הממושך במענה לבקשת המידע כרוך בפגיעה קשה בזכות העיון ובזכות לחשיפת האמת, והוא מונע את השימוש במידע המבוקש, הן במישור הפרטני – לצורך טיפול בפלסטינים שזכויותיהם נפגעות – והן במישור העקרוני-ציבורי.
בית המשפט הורה לצבא להגיש תגובה מקדמית לעתירה בתוך 60 יום.
