שפוט ביטחוני
עצור ביטחוני
עצור מינהלי
סה"כ
20.12.2017

בעקבות עתירת המוקד לבג"ץ: בוטל צו גירוש לעזה שהוּצא לצעיר פלסטיני המתגורר בגדה מינקות

הצעיר יליד רצועת עזה, המתגורר בגדה המערבית מזה כ-21 שנה, מאז עבר לשם עם משפחתו בהיותו בן פחות משנה – נכלא בידי הצבא בספטמבר 2016 והיה צפוי להשתחרר מן הכלא במאי 2017. אולם סמוך למועד שחרורו הצפוי, הוא התבשר על ידי רשויות המדינה אודות הכוונה לגרשו לעזה, בהסתמך על כתובתו הרשומה, אשר ברישומי הצבא מופיעה ברצועת עזה. זאת, בשל מדיניותה של ישראל שלא לעדכן כתובות בהעתק מרשם האוכלוסין המצוי ברשותה, וחרף התחייבותה בבג"ץ בשנת 2012 שלא לגרש עוד לרצועה את מי שעברו מעזה לגדה קודם לספטמבר 2005, ואף לראשונה מאז ניתנה התחייבות זו. על אף פניות המוקד לצבא בעניינו של הצעיר, בצירוף שלל הוכחות לכך שמרכז חייו בגדה המערבית, עמד הצבא על הכוונה לגרשו לרצועת עזה.

משהוּצא לצעיר צו גירוש מכוח הצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651) תש"ע-2009, הועבר המקרה לבחינה בפני ועדה צבאית ייעודית, המופקדת על בחינת צווי גירוש מעין אלו – צווים שהבסיס החוקי להוצאתם הוא הטענה כי האדם נגדו מוצא הצו הינו "מסתנן" אשר מתגורר בגדה "שלא כחוק". חרף מסגרת משפטית ברורה זאת, בטענותיה בפני הוועדה, העלתה המדינה נימוק ביטחוני, שאינו ממין העניין, לגירושו המתוכנן של הצעיר.

ביום 15.10.2017 קיבלה הוועדה את טענות המפקד הצבאי ואישרה את צו הגירוש, בקֹבעה, כי על אף שהצעיר נכנס לגדה כקטין וחי בה כל חייו, הרי שכעת בהיותו בגיר ניתן להגדירו כ"מסתנן", וכי יש לגרשו לרצועה בהתבסס על החומר הביטחוני הקיים בעניינו.

משכך, ביום 8.11.2017 עתר המוקד לבג"ץ, על מנת למנוע את הגירוש. בעתירתו שב וטען המוקד, בין היתר, כי לא ניתן להתייחס אל הצעיר כאל "מסתנן", שכן, היתרים לשהייה בגדה קיימים רק משנת 2007, בעוד שהצעיר עבר לגדה כדין שנים רבות קודם לכן. אשר לנימוק הביטחוני שהעלתה המדינה טען המוקד, כי ההחלטה העומדת למבחן אינה החלטה על "גירוש מטעמי ביטחון", כי אם החלטה על "גירוש מסתנן", וככזאת יש לבחנה.

ביום 19.12.2017 ובטרם התקיים דיון בעתירה, הודיעה המדינה למוקד כי הוחלט לבטל את צו הגירוש; כבר באותו יום שוחרר הצעיר לביתו בגדה והתאחד עם משפחתו.
mail@hamoked.org.il (02) 627 1698 (02) 627 6317

red-id | רד אינטראקטיב