שפוט ביטחוני
עצור ביטחוני
עצור מינהלי
סה"כ
17.10.2017

לאחר סיום ריצוי מאסרו בכלא הישראלי, המדינה עומדת לגרש לרצועת עזה צעיר פלסטיני שחי כל חייו בגדה המערבית

ישראל מתייחסת לפלסטינים המתגוררים בגדה המערבית, אך שכתובתם הרשומה במרשם האוכלוסין היא ברצועת עזה, כאל מסתננים השוהים בגדה שלא כדין – אלא אם הם מחזיקים בהיתר מיוחד הניתן על ידי הצבא; זאת מתוקף הצו בדבר מניעת הסתננות (תיקון מס' 2), שפורסם בשנת 2009. על אף התחייבותה בפני בג"ץ בשנת 2012, שלא לגרש עוד לרצועה את מי שעברו ממנה לגדה לפני ספטמבר 2005, סירובה רב השנים לעדכן כתובות מגורים במרשם האוכלוסין, מביא לכך שסכנת הגירוש ממשיכה לרחף על רבים מאלו המתגוררים בגדה זה שנים.

כך במקרה של צעיר פלסטיני, יליד רצועת עזה, המתגורר בגדה המערבית מזה כ-21 שנה, מאז עבר לשם עם משפחתו בהיותו בן פחות משנה – וזאת שנים רבות קודם שישראל החלה לדרוש היתרים לשהייה או "השתקעות" בגדה. הצעיר נכלא בידי הצבא בספטמבר 2016 והיה צפוי להשתחרר מן הכלא במאי 2017. אולם סמוך למועד שחרורו הצפוי, הוא התבשר על ידי רשויות המדינה בדבר הכוונה לגרשו לעזה עם שחרורו ממאסר, בהתבסס על כתובתו הרשומה במרשם האוכלוסין. על אף פניות המוקד מטעמו לצבא, בצירוף שלל ההוכחות לכך שמרכז חייו של הצעיר בגדה המערבית, כמו גם בקשותיו במהלך השנים לעדכן את כתובתו לגדה, עמד הצבא על הכוונה לגרשו לרצועת עזה.

משלא התקבל צו גירוש על אף שמועד השחרור המקורי כבר חלף, הגיש המוקד עתירה לבג"ץ בעניין. רק בעקבותיה, הוצא כנגד הצעיר צו גירוש לרצועת עזה, ועניינו הועבר לבחינה בפני ועדה צבאית ייעודית, המופקדת על בחינת צווי גירוש מן הגדה לפי הצו בדבר מניעת הסתננות, ומוסמכת "לבטל את צו הגירוש, אם שוכנעה שהמוחזק במשמורת אינו מסתנן". משכך נמחקה העתירה.

במסגרת פנייתה לוועדה ביום 6.6.2017, טענה המדינה, כי "בעניינו של המיועד לגירוש קיים חומר ביטחוני שלילי, בעטיו גורמי הביטחון מתנגדים להתרת שהייתו באיזור...". בהמשך טענה המדינה בתגובתה מיום 6.7.2017, כי הצעיר שהה בגדה המערבית "ללא היתר ובאופן בלתי חוקי במשך שנים", מבלי שביקש היתר לשהייה בגדה או רשות להשתקע שם, ומשכך הוא בבחינת "מסתנן" שניתן לגרשו מן הגדה. המדינה הבהירה, כי על אף "מועד כניסתו המשוער" לגדה, אין להחיל עליו את מדיניות "אי ההרחקה" עליה התחייבה בבג"ץ, "בשים לב למידע הביטחוני השלילי בעניינו.

בתגובתו מיום 13.7.2017, טען המוקד כי עצם הגדרתו של הצעיר כ"מסתנן" הינה חסרת כל שחר, ועל כן צו הגירוש חסר כל בסיס חוקי. המוקד ביטל את טענת המדינה לפיה הצעיר לא ביקש היתר לשהייה בגדה, שהרי היתר כזה קיים רק משנת 2007, ואילו הצעיר עבר לגדה כדין שנים רבות קודם לכן. המוקד אף ציין, כי ישראל התעלמה פעם אחר פעם מבקשותיו של הצעיר לעדכן את כתובתו במרשם האוכלוסין אל הגדה. המוקד תקף בחריפות את הטענות הביטחוניות שהעלתה המדינה, באומרו כי אין בהן כל ממש וכי לא הועלתה אף טענה ביטחונית חדשה אלא רק אלו בגינן כבר ריצה הצעיר את העונש שנגזר עליו.

בהחלטתו מיום 15.10.2017, קיבל בית המשפט הצבאי את טענות המפקד הצבאי ואישר את צו הגירוש, בהכריעו כי בהתבסס על החומר הביטחוני הקיים בעניינו, ועל אף שהצעיר נכנס לאזור כקטין וחי בו כל חייו עם משפחתו הגרעינית, כעת אין הצעיר קטין עוד ולכן ניתן להגדירו כמסתנן. ביצוע הצו נדחה ליום 5.11.2017.
mail@hamoked.org.il (02) 627 1698 (02) 627 6317

red-id | רד אינטראקטיב