המוקד להגנת הפרט - בעקבות עתירה לפי חוק חופש המידע: המדינה חשפה חלק מהנהלים העוסקים בטיפול וקבורה של גופות פלסטינים, אך מסרבת בשלב זה לאפשר עיון במסמכי ועדת ארדיטי שדנה בנושא בשנת 1999
חזרה לעמוד הקודם
11.06.2017

בעקבות עתירה לפי חוק חופש המידע: המדינה חשפה חלק מהנהלים העוסקים בטיפול וקבורה של גופות פלסטינים, אך מסרבת בשלב זה לאפשר עיון במסמכי ועדת ארדיטי שדנה בנושא בשנת 1999

נוכח התנהלותה השערורייתית של ישראל בטיפול בגופות פלסטינים וכשלים רבים באיתורן, עתר המוקד להגנת הפרט בכמה הזדמנויות לבג"ץ, כדי להשיב גופות פלסטינים המוחזקות בידי ישראל למשפחותיהם, על מנת שיוכלו להביאן לקבורה. אחת הטענות עליהן עמד המוקד היא כי האחריות לטיפול ולהשבת הגופות מוטלת על הצבא, גם אם הקבורה בוצעה בידי גוף פרטי.

בהמשך לעתירות, פנה המוקד אל הצבא ביום 20.8.2015, בבקשה לפי חוק חופש המידע, לקבל לידיו את נהלי קבורת גופותיהם של פלסטינים המוחזקות בידי ישראל, לרבות עדכון על יישום המלצות ועדת ארדיטי, שהוסמכה לדון בנושא בשנת 1999, על-ידי הרמטכ"ל דאז. המוקד ביקש כי יימסרו לידיו הפקודות וההוראות הרלוונטיות, אותן איתרה הוועדה, כמו גם את כלל הנהלים והפקודות הקיימים, הנוגעים לגופות פלסטינים. עוד ביקש המוקד לדעת כמה גופות של פלסטינים מוחזקות כיום בידי ישראל ומהם אתרי הקבורה בהם נטמנים החללים.

לאור התחייבות המדינה כי הצבא יקים מאגר גנטי, בו יישמרו נתונים גנטיים של חללים פלסטינים ושל בני משפחותיהם, ביקש המוקד לקבל מידע גם על תהליך הקמת המעבדה ועל אופי הנתונים השמורים בה ושיטות העבודה לפיהן היא פועלת.

לאחר שחלפו למעלה מארבעה וחצי חודשים ומענה אַין, חרף מסגרת של 30 יום הקבועה בחוק לתשובות על בקשות מסוג זה, עתר המוקד לבית המשפט המחוזי בתל אביב ביום 19.1.2016, להורות למדינה להשיב לפנייה ולמסור את המידע המבוקש.

לאחר למעלה מחצי שנה מאז פניית המוקד, ענתה המדינה מענה חלקי לבקשה ביום 23.2.2016, הכולל גם הוראה (מצונזרת) בדבר "הטיפול בגופות מחבלים ומסתננים", שעניינה טיפול בגופות מחבלים פלסטינים, זיהוין העברתן לקבורה וכיו"ב. הצבא מסר, כי לא מונתה ועדה להקמת המעבדה הגנטית, וכי המידע הגנטי שהופק עד כה מגופות פלסטינים שמור בידי הרבנות הצבאית. לא נמסר המידע המבוקש אודות מספר גופות הפלסטינים המוחזקות בידי ישראל או מיקומם של בתי הקברות לחללים פלסטינים, ולא צורפו מסמכים מוועדת ארדיטי. במכתב נוסף ביקש המוקד שוב לקבל לידיו את המידע האמור.

ביום 18.5.2016 מסרה המדינה כי קיימים שני בתי קברות ל"חללי אויב" – אחד סמוך לגשר אדם ואחד במחנה "עמיעד" בצפון הארץ. לגבי המסמכים המתעדים את מסקנות ועדת ארדיטי טענה המדינה, כי הם אינם זמינים והמליצה לפנות לארכיון הצבאי.

ביום 6.2.2017 נמסר מארכיון הצבא, כי בקשת המוקד לעיין בפקודות, נהלים וההוראות בנושא טיפול בגופות מחבלים, שהיוו חלק ממסמכי ועדת ארדיטי (1999), אינה מאושרת נכון לעת הזאת שכן "מדובר בחומר מסווג בעל רגישות ביטחונית". עוד נמסר, כי הוועדה לאישור עיון בחומר ארכיוני החליטה כי יש צורך בחוות דעת "מגורמים נוספים", נוכח ה"עובדה שמדובר בחומרים עדכניים ורלוונטיים, משני העשורים האחרונים והשפעתם... עדיין משמעותית".

לאחר שהעתירה נמחקה בהסכמת הצדדים ביום 9.6.2017, פנה המוקד שוב לארכיון הצבאי בבקשה לעיין במסמכים מוועדת ארדיטי.

נושאים קשורים