ביום 25.12.2013 הוציא המפקד הצבאי
צו, הקובע כי פלסטינים תושבי השטחים הכבושים שרכושם הוחרם בידי הצבא לא יוכלו לערער על כך בפני ערכאה צבאית. לא זו אף זו. נקבע כי הצו חל רטרואקטיבית על כל החרמות הרכוש שבוצעו בשטחים מאז כיבושם על ידי ישראל בשנת 1967!
ביום 9.3.2014
עתר המוקד להגנת הפרט לבג"ץ כנגד הצו, המהווה פגיעה חמורה בזכות הקניין של פלסטינים ובזכותם לגשת לערכאות. המוקד דרש, כי פלסטינים שרכושם הוחרם בידי הצבא יוכלו לערער על כך בפני בית משפט צבאי, היושב בגדה המערבית ונגיש לאוכלוסייה המקומית. כיום האפשרות היחידה העומדת בפני פלסטינים שרכושם הוחרם לתבוע צדק היא בפנייה לבג"ץ, שנגישותו הפיזית, כמו גם הכלכלית, לפלסטינים תושבי השטחים היא מצומצמת מאוד.
ביום 6.1.2016 התקיים בבג"ץ דיון מאוחד בעתירת המוקד ובעתירות שהגישו בנושא הארגונים נאדי אלאסיר ויש דין, בעקבותיו
הורה בית המשפט למדינה להקים ערכאה שתדון בערעורים על החרמות רכוש של פלסטינים.
ביום 17.5.2016
הודיעה המדינה, בהתאם להחלטת בג"ץ, על הקמתה של ועדה מקצועית שתדון בערעורים של פלסטינים שרכושם נתפס בידי הצבא ותמליץ, אם יש מקום להחרימו או להשיבו לבעליו. כמו כן נמסר, כי הוועדה תורכב משלושה חברים בדרגת רב-סרן ומעלה: נציג חיל המודיעין, נציג הפרקליטות הצבאית ונציג המינהל האזרחי. המדינה ביקשה ארכה של ארבעה חודשים כדי לעדכן את בית המשפט על מתכונת פעולתה של הוועדה.
ב
תגובה לבקשת המדינה הבהירו העותרים, כי יסכימו למתן הארכה אך ורק בתנאי, שהמדינה תדאג לכך שהוועדה תהווה פורום עצמאי בו יישבו שופטים צבאיים אשר יוסמכו על פי חוק לדון בהחרמות רכוש, וכן שהוועדה תטפל גם בבקשות של
פלסטינים שרכושם הוחרם לפני הקמתה.
ביום 9.5.2017 הגישה המדינה
הודעה בליווי צו הקמה של ועדה – לא משפטית – "לבחינת תפיסת טובין" ותקנות המסדירות את עבודתה, ולפיהן פלסטיני שרכושו נתפס בידי הצבא זכאי לטעון בפני הוועדה בכתב נגד החרמת רכושו תוך 30 יום ממועד תפיסת הרכוש, ולהופיע בפניה בהמשך. התקנות קובעות, כי הוועדה תמסור המלצתה, על פי דעת הרוב, למפקד הצבאי, ובמקרה שתמליץ על השבת הרכוש לבעליו ותמצא כי אין צידוק להחרמתו – תחייב המלצתה זו את המפקד הצבאי "למעט במקרים חריגים". מן הראוי לציין, כי התקנות קובעות שדיוני הוועדה יהיו חסויים, אלא אם יורה יו"ר הוועדה אחרת. ולבסוף, בניגוד לדרישת המוקד, הוועדה אינה מוסמכת לטפל בהחרמות שבוצעו טרם תחילת עבודתה, למעט במקרים בהם הוגש ערעור זה מכבר.
ב
פסק דין שניתן ביום 10.5.2017, העירו השופטים, כי ראוי שהרכב הוועדה יצוין בצו עצמו, וכי בראשו יעמוד נציג הפרקליטות הצבאית. בית המשפט קבע, כי "חזקה כי מפקד האיזור, למעט מקרים נדירים עד מאוד, יקבל את שתאמר הוועדה". נוכח הקמת הוועדה, דחה בית המשפט את העתירה תוך שמירת זכויות העותרים והשית על המדינה הוצאות בסך 10,000 ₪.
