תושב ישראל, במקור מירושלים המזרחית, מתגורר בחיפה עם אשתו, תושבת הגדה המערבית, ושני ילדיהם הקטנים (בן שלוש ובת שנה וחצי). מאז נולדו ילדיהם של בני הזוג מסרב משרד הפנים בעיקשות לרֹשמם, על פי מעמדו של אביהם, כתושבי ישראל, ואף מסרב להכיר באבהותו של האיש על ילדיו. לפיכך, גוזר משרד הפנים על שני הפעוטות להיות חסרי מעמד בעולם ושולל מהם ומהוריהם זכויות המגיעות להם על פי חוק, לרבות קצבאות.
חרף
מאמצי המוקד להגנת הפרט להסדיר את מעמדם של הפעוטות בישראל ותלי הוכחות שהוצגו לאבהות ולקיומו של תא משפחתי המשותף להורים ולילדים, התמיד משרד הפנים בסירובו, תוך התעלמות מ
פסיקת בג"ץ.
משכך, ביום 7.2.2017
עתר המוקד לבית המשפט המחוזי בחיפה, להורות למשרד הפנים לרשום את הילדים במרשם האוכלוסין כתושבי ישראל. המוקד טען, כי משרד הפנים מתעלם מתלי ההוכחות שהוצגו וחוטא בהתנהלותו לקיום עקרונות היסוד, לרבות טובת הילד, בכך שהוא גוזר עליהם חיים ללא מעמד וזכויות. זאת ועוד. המוקד הדגיש כי המדינה מתעלמת מן המציאות המורכבת שיצר
חוק האזרחות והכניסה לישראל-2003 ונהליה של המדינה עצמה, המערימים קשיים בלתי נסבלים על זוגות פלסטינים, שאחד מהם הוא תושב השטחים הכבושים, ואינם מאפשרים לאוכלוסייה הפלסטינית המקומית – בישראל ובשטחים – לקיים חיי משפחה תקינים, זכות יסוד השמורה לכל אדם באשר הוא.
בפסק דין מקומם שניתן ביום 8.4.2017, מאמץ בית המשפט המחוזי בחיפה את עמדת המדינה ובגישה פורמליסטית אדוקה הוא קובע, כי האב לא מילא אחר תנאי הסף של הנוהל של משרד הפנים. כך למשל, ציין בית המשפט, כי האב הגיש בקשה לרישום הילדים, אך לא התייצב במשרד הפנים יחד עם אם הילדים, כנדרש על פי הנוהל. זאת ועוד. פסק הדין נתלה בנוהל לטיפול בבקשות למתן מעמד בישראל לילדים שנולדו להורה ישראלי ולהורה שהוא "נתין זר", ומתעלם מכך שהאם איננה "זרה", אלא ילידת השטחים הכבושים. בית המשפט הוסיף הערה תמוהה, כי על האיש היה להגיש בקשה לאיחוד משפחות עם אשתו, כתנאי לרישום הילדים. זאת למרות שחוק האזרחות והכניסה לישראל מונע ממנה לקבל מעמד בשלב זה בשל גילה, פחות מ-25 שנים, ולפיכך הגשת בקשה שכזאת היא צעד סרק, שלא לדבר על דמי האגרה הגבוהים הכרוכים בכך.
חרף ראיות רבות לקיום תא משפחתי, ולהשלכות הקשות על חיי הילדים ורווחתם, בהיותם חסרי מעמד בישראל, מצא בית המשפט את החלטת משרד הפנים "בגדר מתחם הסבירות והתקבלה בהליך תקין". בית המשפט קבע, כי על האב לבצע בדיקת אבהות ולהסדיר את העניין בפני בית המשפט לענייני משפחה.
