כחלק מהאסטרטגיה של מדינת ישראל, שמטרתה להחליש את הזיקות בין פלסטינים החיים בישראל לקרוביהם ברצועת עזה, נותן הצבא היתרי כניסה במשורה בלבד לישראלים המבקשים לבקר את קרוביהם החיים בעזה. תושבי ישראל ואזרחיה רשאים לבקר בעזה רק ב
נסיבות חריגות, לרבות השתתפות בחתונה או לוויה של קרוב משפחה מדרגה ראשונה. ואולם, גם במקרים בהם הבקשה נופלת למסגרת הקריטריונים הצרים שקבע הצבא, פעמים רבות מונע הצבא את מימוש הזכות לחופש תנועה ולחיי משפחה בנימוקים "ביטחוניים".
כך היה במקרה של אזרחית ישראל, שביקשה להיכנס לעזה לטקס הנישואין של אחיה בתאריכים 25-28.4.2017. ביום 30.3.2017
פנה המוקד להגנת הפרט לצבא בעניינה וביקש להנפיק היתר כניסה לעזה עבורה ועבור שלושת ילדיה, אזרחי ישראל, כדי שיוכלו לקחת חלק בחגיגה המשפחתית.
חרף פניות חוזרות ונשנות ודוחק הזמנים, לא זכה המוקד למענה מהצבא משך שבועות. ביום 19.4.2017
עתר המוקד לבג"ץ, להורות למדינה להשיב לבקשה ולהתיר את מעברם לעזה של האישה וילדיה לרגל חתונת אחיה.
ב
תגובה לעתירה מיום 20.4.2017 מסרה המדינה, כי הוחלט לסרב לבקשת האישה בשל מידע חסוי, לפיו כמה מאחיה המתגוררים ברצועת עזה "מעורבים בטרור".
בעקבות הדיון בעתירה ביום 23.4.2017,
הודיעה המדינה כי האישה תוּרשה לצאת לרצועת עזה בגפה ושם להיפגש עם אחיה וכלתו, ואיתם בלבד, וזאת בכפוף לחתימתה על התחייבות שמשך המפגש לא יעלה על שעה אחת, שלאחריה תשוב לישראל.
יום לאחר מכן הגיש המוקד
הודעה לבית המשפט, לפיה הצעתה האבסורדית של המדינה שהעותרת תגיע, ללא ילדיה, לרצועת עזה לפגישה בת שעה אחת עם אחיה וגיסתה לעתיד, מבלי להשתתף בטקס הכלולות, ובהתחשב בקשיים הכרוכים במעבר, בבידוק, ובעלויות הנסיעה – אינה הצעה שהאישה יכולה להסכים לה. ברי שהמדינה העלתה הצעה כה מקוממת במטרה לסכל את השתתפותה של האישה בחתונת אחיה ושל ילדיה בחתונת דודם.
ביום 25.4.2017 נמחקה העתירה. ב
פסק הדין חזר ושנה ושילש המשנה לנשיאה רובינשטיין, כי "מובן לנו הקושי המינהלי שתואר בהודעה, אך חוששנו כי הוא תולדת המצב הביטחוני של שלטון חמאס, שעל התנהלותו אין צורך להכביר מלים".
