ביום 14.4.2016
עתר המוקד להגנת הפרט לבג"ץ נגד הפרקטיקה הפסולה של החרמת רכוש פרטי – ללא תיעוד או מתן אסמכתא לבעלים – במהלך מבצעי חיפוש ומעצרים ליליים שמבצע הצבא הישראלי בשטחים הכבושים.
בתגובתה לעתירה
מסרה המדינה ביום 5.1.2017, כי הצבא עדכן את נהלי החיפושים בבתי פלסטינים בשטחים הכבושים – זאת
לאחר שהוגשה עתירת המוקד. כך, במאי 2016, נכנסה לתוקף הוראה בדבר החובה "למסור לתושבי הבית העתק מדו"ח התפיסה המעיד על הרכוש שנתפס... אלא אם קיים צורך ביטחוני מובהק המונע העתק מסירת הדו"ח". בהמשך, באוגוסט 2016, עודכן נוהל אחר, לפיו "יש להשאיר בידי בעל הרכוש טופס הודעה על תפיסת טובין בשפה הערבית, בו מפורט כל הרכוש שנתפס, סיבת התפיסה, ומספר טלפון של לשכת יועמ"ש איו"ש".
ביום 25.1.2017 הודיעה המדינה, כי במקרה שלא נמסרה אסמכתא לבעלי הרכוש המוחרם, כמתחייב מן הנהלים, יוכלו בעלי הרכוש לפנות למנהלת התיאום והקישור באיזור מגוריהם, או ללשכת היועץ המשפטי בגדה המערבית. עם זאת, ברי כי גם אם באפשרות תושבי הגדה לפנות לצבא, בבקשה לקבל חזרה לידיהם את רכושם הפרטי, אין פירושו כי בקשתם תטופל, או תטופל כראוי והרכוש יוּשב לידי בעליו.
ביום 29.1.2017 נמחקה העתירה בהסכמת הצדדים. המוקד שומר לעצמו את הזכות לעתור לבית המשפט במקרה של אי-יישום או יישום לקוי וחלקי של הנהלים.
