שפוט ביטחוני
עצור ביטחוני
עצור מינהלי
סה"כ
15.3.2017

בית המשפט העליון הכריע פה אחד: מעמדם בישראל של תושבי ירושלים המזרחית הוא ייחודי מכוח היותם ילידי המקום, כך שגם מעמד שפקע ניתן להשבה

מאז 1967, מנהיג משרד הפנים מדיניות פסולה מכל וכל, במטרה לדחוק את רגליהם של תושבי ירושלים המזרחית אל מחוץ לעיר ולהשיג בה רוב יהודי. כחלק ממדיניות זו נתלה משרד הפנים, בין השאר, ב"הלכת עווד", משנת 1988, לפיה מעמד הקבע של פלסטינים מירושלים המזרחית עשוי לפקוע "מתוכו הוא" עם העתקת מרכז החיים אל מחוץ לישראל או רכישת מעמד במדינה אחרת.

בשנת 2011 עתר המוקד להגנת הפרט לבג"ץ, עם ארגוני זכויות אדם נוספים, כנגד מדיניות הפקעת המעמד שמנהיג משרד הפנים בהסתמך על "הלכת עווד". הארגונים טענו, כי כשמדובר בתושבי ירושלים המזרחית, אשר פיסת ארץ זו היא ביתם מימים ימימה, מן הראוי לקבוע כי מעמדם אינו בר פקיעה בעקבות שהייה ממושכת בחו"ל או רכישת מעמד במדינה אחרת, וכי זכותם לשוב למולדתם תישמר להם לצמיתות. העתירה נמחקה בשנת 2012, לאחר ששופטי בית המשפט העליון סירבו לדון בה לגופה. בעקבות זאת החליט המוקד להצטרף כידיד בית המשפט לכל הליך ערעור שיוגש לבית המשפט העליון, כנגד פסק דין המאשר שלילת מעמד מתושבי ירושלים המזרחית.

כך גם במקרה שלפנינו. המדובר ביליד ירושלים המזרחית, שבהיותו קטין היגר עם הוריו לארה"ב ומאוחר יותר קיבל שם אזרחות. למרות שבבגרותו חידש את זיקתו לעיר הולדתו ואף שב להתגורר בה דרך קבע – דחה בית המשפט המחוזי עתירה שהגיש האיש בדרישה להשיב לו את מעמדו בישראל. ביום 8.5.2014 ערער האיש על ההחלטה בפני בית המשפט העליון.

בפסק דין שניתן ביום 14.3.2017, קיבלו שופטי העליון את הערעור פה אחד וקבעו, כי מעמדם בישראל של תושבי ירושלים המזרחית הינו ייחודי מכוח היותם "תושבים ילידים" (כמאמר השופט מזוז), להבדיל ממהגרים, וכי גם אם פקע מעמדם, בעקבות שהייה ממושכת בחו"ל – עומדת להם הזכות העקרונית לחדשו. השופט פוגלמן קבע, כי זיקתם לישראל של תושבי ירושלים המזרחית כילידי המקום, להבדיל ממהגרים, הינה כה עמוקה, עד כי גם אם המעמד בישראל "פוקע", בעקבות העתקת מרכז חיים לחו"ל, על שר הפנים לתת משקל נכבד ל"מצבם הייחודי של תושבים אלה... כמי שנולדו בשטח זה – ולעיתים אף הוריהם והורי הוריהם נולדו בו – והם מקיימים בו חיי משפחה וקהילה במשך שנים".
mail@hamoked.org.il (02) 627 1698 (02) 627 6317

red-id | רד אינטראקטיב